כידוע, אנו חיים בעידן בו המושג "הגדרה מוחלטת" נחשב כמילת גנאי; הרי שכבר בלתי ניתן למנות את מספר המשיכות המיניות שקיימות, הדעות הפוליטיות, האמונות הדתיות ועוד. כל אחד ואחת מאיתנו יכול לפתח נקודות מבט יחודיות משלו על כל נושא אפשרי שקיים ואין לנו מגבלה של מה ניתן לחשוב ולחוש ומה לא.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• בעד או נגד: מכתב אהבה אנונימי לקראש
• חייכו: כך תשמחו את בן או בת זוגכם כשהם עצובים
• בואו לבדוק: האם כבר מאוחר מדי לפתח משהו עם הקראש?

כמו כן, לעיתים קרובות, כאשר בן אדם או קבוצת אנשים מסוימת מתיימרת להעניק "הגדרה מוחלטת" לנושא "רגיש" מסויים, אנו נוטים לחשוב כי אנשים אלו אינם מפותחים. יחד עם זאת, אנו שוכחים שבנושא אחד ספציפי גם אנחנו חוטאים, הלא הוא הפמניזם.

כמה פעמים בחייכם שמעתם את הדעות או המשפטים הבאים: "דתיות לא יכולות להיות פמניסטיות", "אם את פמניסטית, למה את רוצה להיות עקרת בית?" ועוד נפלאות רבות אחרות. כיצד זה ייתכן? מדוע אנו כה מתעקשים להגדיר באופן קר וחד משמעי מי "נחשבת" לפמניסטית ומי לא? הרי שבנקיטת פעולה זו אנו מאבדים לגמרי את הערך וההגדרה של פמניזם – להשיג ולמסד שיוויון זכויות לנשים מכל הבחינות האפשריות ולשפר את מצבן ומעמדן.

במילים אחרות, לכל אישה יש זכות לעשות "מה שבראש שלה" ולהישפט על כך על פי אותם דרכים וערכים שעל פיהם נשפטים גברים. מכאן משתמע, כאשר אנו קובעים קריטריונים למדידת "מידת הפמניסטיות" של נשים ונערות, וקובעים בשבילן אם הן "מספיק" פמניסטיות או לא, אזי אנו בעצם פועלים בדרך הכי לא פמניסטית שיש, ו"גזענית" לא רק כלפי נשים, אלא גם כלפי מגזרים שלמים אחרים, כמו – המגזר הדתי.

תופעת ההכללה של כל המגזר הדתי תחת אותן "כותרות" אינה קורית אך ורק בתחום הפמניזם, אלא שהיא רחבה הרבה יותר וקיימת במגוון תחומים אחרים. כמו כן, היא איננה התחילה אתמול ואינה (לצערנו) עומדת להיגמר מחר, אך בהחלט ניתן לפעול למען היכחדותה. אם נתמקד רגע בנושא שלשמו התכנסנו, נוכל להבין שיחסית פשוט למגר את התופעה הזו בתחום הפמניזם, משום שמקורה ברור וגלוי לעיניי כל - הרי שנערה שמתלבשת בצניעות לא יכולה להיות פמניסטית, נכון? כמובן שלא ניתן גם להתעלם מהעובדה הידועה והמוכחת, שפמניזם בהכרח סותר את הדת, האמנם?

ובכן, כעת נבהיר זאת חד וחלק: פמניזם ממש לא בהכרח סותר את הדת וכן, אכן ניתן לשמור נגיעה ולהתלבש בצניעות, תוך כדי שמירה על אורח חיים פמניסטי להפליא. כיצד זה אפשרי, אתם שואלים? ובכן, נצטרך לחזור לנאמר בהתחלה – בדיוק כמו נושאים רבים אחרים, גם פמניזם הוא נושא אינדיבידואלי ביותר שניתן לשייכו להגדרות רבות.

חלק מהנשים והנערות, בעיקר המאמינות שבניהן, מגדירות שמירת נגיעה ולבוש צנוע כדבר פמניסטי המגן על כבודן; ועם זאת מאמינות בחלוקת תפקידים שיוויונית, גיוס נשים לצבא, שיוויון זכויות ועוד. חלק אחר של נשים ונערות מגדירות פמניזם כשיוויון מוחלט בין המינים ורואות דברים כמו שמירת נגיעה כחסרי טעם ותועלת ונוגדים את הפמניזם - אז כאמור, חשוב להדגיש ולציין שוב ושוב ששתי ההגדרות הללו ואף הרבה יותר הן לגמרי בסדר!

כמו כן, אין טעם לשפוט אף אחת ואחד וכמובן שאסור להגדיר באופן חד משמעי ומכליל שדתיות לא יכולות להיות פמניסטיות בשום אופן. רק באמצעות הבנה של העיקרון החשוב ביותר בפמניזם, הלא הוא בחירה חופשית, נוכל להפסיק את תופעת ההכלה של המגזר הדתי תחת הכותרת של "אנטי-פמניסטים". 

בנוסף למגזר הדתי, תופעת ה"הגדרה המוחלטת" של הפמניזם קיימת גם בקרב המגזר הנפוץ ביותר בישראל – המגזר החילוני-מסורתי. גם כאן הדבר מתרחש באופן גלוי כאשר נערה מסוימת מעזה חלילה להכריז בקול שהיא מעוניינת בעתיד להישאר בבית עם ילדיה ולא לפתח קריירה. הדבר מתרחש גם כשנערה מסוימת לא אוהבת ספורט, אוהבת ללבוש רק ורוד ולצייר ולרקוד; וכמובן שחלילה לא נדבר על הנערה שרוצה "לשמור את עצמה עד לחתונה" כי זה בכלל ביזיון.

כל אלו הן ההוכחות לכך שמבלי שהתכוונו ושמנו לב, אנו כופים ונכפים לחשוב שישנם "קריטריונים" מסוימים לפמניזם, שמי שלא ממלאה אותם אינה "נחשבת" לפמניסטית. עובדה זאת נוראית ביותר, משום שהיא גורמת לבושה והעדר ביטחון עצמי מצד בנות שלא מסכימות עם ה"קריטריונים" הללו; והרי שאף אחת ואחד לא היה רוצה שיגבילו את המחשבה שלו ואת יכולת ההתבטאות שלו.

יחד עם זאת, אל תבינו לא נכון - ידוע שעיקרון הפמניזם הוא שיוויון בין גברים לנשים ומתן זכויות מלאות לכל הילדות, הנערות והנשים. את העובדה הזו בלתי ניתן לשנות או לעוות, אך זוהי גם איננה הפואנטה. הפואנטה היא שעלינו להבין שאישה יכולה להיות עקרת בית ולהאמין בשיוויון זכויות מלא, שדתייה יכולה להיות יותר פמניסטית מאישה חילונית, שהעובדה שהחברה לכיתה "שומרת את עצמה עד לחתונה" לא אומר שהיא שוביניסטית וחסרת היגיון מוחלט וכדומה. מלבד הנזק הרב שחשיבה כזו מסווה לנערות והנשים שהסטיגמות הללו "נדבקות" אליהן, היא מגבילה את חשיבתם של האלו שחושבים בדרך זו וגורמת לחברה שלנו להיות הרבה יותר סגורה והרבה פחות מפותחת ומתפתחת. 

בשם הפמניזם - עלינו להפסיק לתת "הגדרה מוחלטת", הן לפמניזם והן לנושאים רבים אחרים; ולתת מקום לדעות ונקודות מבט שונות וייחודיות, אשר אנו לא בהכרח מסכימים איתן. רק בדרך זו נוכל לגרום לחברה שלנו להיות מגוונת, מעניינת, פתוחה ו"עשירה" יותר מבחינת מגוון הדעות והאנשים.