גם אני? דברים שחשוב להבין לפני שמגדירים זהות מינית
חלק גדול מהמתבגרים מגיע לשלב בו הוא מתחיל להבין שהוא אולי לא נמשך אך ורק לבני המין השני, או בכלל; וגם בעולם של היום, לא תמיד פשוט להבין את זה. מבולבלים? פרוגי כאן לעזור
"יכול להיות שאני חלק מהלהטבא"ק?" נשמעת כמו שאלה פשוטה למדי, אבל התשובה עליה עלולה להיות מורכבת יותר ממה שזה נראה; פשוט כי אתם היחידים שמסוגלים לענות עליה. אין אף גורם שיכול לענות לכם ב"כן" או "לא". לא קל לנסות לענות על השאלה הזו בעצמכם ואם אתם בכל זאת מנסים, הנה כמה דברים שחשוב שתדעו.
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- שבועות זה כאן? "לרות היה חופש בחירה רחב יותר מאשר לנשים כיום"
- בלי סודות: "מאיזה גיל מתאים לצפות בתוכן מיני?"
- חרדים מחוץ לארון: "אמרו לי לחזור לארון ולהגיד לכולם שעבדתי עליהם"
קודם כל, אתם לא לבד
אם אתם סבורים שנטייתכם המינית אינה תואמת את "ברירת המחדל" של החברה (ראו ערך: סטרייטים), דעו שיש מאחוריכם קהילה שלמה ועצומה של אנשים שרק מחכים לתמוך בכם, לקבל ולחבק אתכם. קהילת הלהטבא"ק היא כה עשירה וכוללת בתוכה אנשים מכל סוג, גודל, מגזר, מין או דת. כל האנשים בעולם מוזמנים לחגיגה שמונעת מכם להרגיש חוסר נעימות.
זה בסדר גם שלא תהיה תשובה
יש הבדל בין "אני מרגיש/ה מוזר או שונה" לבין "אני מזהה את עצמי כהגדרה מאוד בוהקת של להטבא'ק" - אתם יכולים גם להרגיש משיכה לבני או בנות מינכם או מגדרכם; וגם לצאת עם בני או בנות המין או המגדר השני באותו זמן. אין שום אור שיכה בכם יום אחד ויגרום לכם להבין שאתם משהו מסויים מאוד, זה בסדר להתעניין בכל המגדרים ועדיין להחליט שאתם מעוניינים בזוגיות רק עם אחד. קחו לעצמכם את הזמן להבין מה עושה לכם טוב, מה מושך אתכם ומי אתם באמת. ברגע שתקשיבו לעצמכם, דבר לא יכול להשתבש.
יכול להיות שהרגשות שלכם עוד ישתנו, יכול להיות גם שלא
המסע שלכם לא מוכרח להסתיים ביציאה מהארון, הוא יכול גם להתחיל שם. במידה ובאמת תרגישו צורך לצאת מהארון, תצטרכו לעשות זאת יותר מפעם אחת; ובכל פעם שתעשו כך, תזכו להגדיר מחדש את האופן בו אתם מרגישים באותה עת. יכול להיות שהרגשות שיש לכם כעת, בגיל ההתבגרות, לא יתאמו את הרגשות שלכם בעוד כעשר, חמש שנים או אפילו שנה - לכן, אין צורך להקפיא אותם ולהכניס אותם לתוך תבנית ממש כרגע. רגשות עשויים להשתנות או להתפתח כשמתבגרים וזה בסדר גמור.
לא מרגישים בנוח לצאת מהארון? אל תעשו זאת
יכול להיות שהסביבה שלכם שמרנית ולא מקבלת, שאתם עלולים להרגיש כ"מטרה" ברגע שתנקטו בצעד או שפשוט טרם השלמתם עם ההגדרה שאולי מצאתם (או שלא מצאתם). אם אתם לא מרגישים בטוחים לצאת מהארון, קחו זאת כשיקול. זה לא שלא תהיו אמיתיים עם עצמכם, הביטחון שלכם שווה יותר מכך. לצאת מהארון אפשר תמיד, אפשר גם לחכות לרגע המתאים באמת.
נסו להכיר חברים חדשים מהקהילה
אתם עלולים להרגיש מעט שונים, בודדים או נטושים כשתצאו מהארון. אם אתם לא מרגישים שאתם נמצאים במקום לצאת מהארון בצורה פומבית וקצת חוששים מהעובדה הזו, כדאי שקודם תעשו את הדבר באופן פרטי. תוכלו למצוא קבוצות תמיכה לנערים שמחפשים את עצמם או לפנות לאיגי, למשל, שם תוכלו לקבל השראה מסיפורים של נערים בדיוק כמוכם ולהרגיש קצת יותר נינוחים לגבי העניין. תוכלו גם למצוא סרטונים של יציאה מהארון ביוטיוב, לקרוא ספרים או לצפות בסרטים גאים. כל דבר שיעזור לכם להתחבר יותר לקהילה ולהכיר אותה מקרוב.
דעו לאן אתם יכולים לפנות לתמיכה
יכול להיות שאין מספיק אנשים בחייכם שאיתם אתם יכולים להתייעץ על הזהות המינית או המגדרית שלכם. ישנם המון מרכזים, אישיים, אינטרנטיים וטלפוניים, אליהם תוכלו לפנות ולקבל את כל התשובות לשאלות המעסיקות אתכם (או לחלופין לדעת כיצד לשאול את השאלות המתאימות). קשה להסביר כיצד אתם מרגישים, כשאין לכם שפה בה תוכלו להביע את הרגשות שלכם.
מרכזי תמיכה גאים אליהם אפשר לפנות בכל עת:
- ער"ן: עזרה ראשונה נפשית בטלפון: 1201
- נוער מקשיב לנוער: 03-6919765
- איגי: ארגון לנוער וצעירים להט"בים
- הבית הפתוח: הפועל למען גאווה וסובלנות בירושלים
- המרכז הגאה: מרכז תרבותי לקהילה הגאה
- בת-קול: ארגון לסביות דתיות
- חברותא: לגברים הומוסקסואלים דתיים
- תהל"ה: תמיכה להורים ולבני משפחות הקהילה הלהט"בית
- למרכזים נוספים: מבית האגודה לקהילת הלהט"ב בישראל
|