נסו לדמיין שמבקשים מכם להפסיק לנשום. או לנשום רק כשאתם לבדכם. נשמע אבסורד הא? כך אני מרגיש בכל פעם שמנסים לסמן לי שהנטייה המינית שלי היא משהו ש"לא מקובל". מדובר במשהו שעבורי הוא כל כך טבעי, כמו שבעבור אדם נשימה היא דבר טבעי. אבל לא כל השנים חשבתי כך.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• גם אני? דברים שחשוב להבין לפני שמגדירים זהות מינית
• בלי סודות: "מאיזה גיל מתאים לצפות בתוכן מיני?"
• בדקו: כמה אתם פתוחים כלפי הקהילה הגאה?

אני עידו גרינברג, אולי אתם מכירים אותי כ-"MISMAS". אם תפתחו היום את חשבון האינסטגרם שלי, לא תוכלו להתעלם מהמילים אותן אני כותב על המסע שלי, שברונות הלב שלי, האכזבות והאהבות שלי. רובן ככולן סובבות סביב הנטייה המינית שלי. אבל לא תמיד דיברתי על הנושא הזה בכזו פתיחות. המסע הזה שלי אל מחוץ לארון לקח שנים ארוכות ורבות, ומנה לא מעט טלטלות, פחדים ושנאה עצמית על ה"מתנה" הזו שקיבלתי לחיי. מתנה שרציתי להחזיר, להחליף או למסור למישהו אחר. רק לא להתמודד איתה בעצמי.

קרוב לוודאי שהייתם, ראיתם או שמעתם על מצעד הגאווה שנערך ביום שישי ברחובות תל אביב, בו צעדו רבע מיליון אנשים. סביר להניח שראיתם תמונות, או כתבות על האנשים מלאי השמחה האלה שמילאו את רחובות העיר תל אביב בצבעוניות גדולה. רגע אחרי, צריכים להבין שהעבודה הקשה לא נגמרת.

קהילת הלהט"בים בישראל מתמודדת עם קשיים גדולים ועם אמירות קשות שמופנות כלפיה מגורמים שמשקפים חלק קטן מאוד בעם. המילים הנאמרות יכולות להישמע לאוזניים שלכם כמו משהו לא כזה דרמטי בשיח המתלהם שאנחנו רגילים לשמוע בשנים האחרונות. אך בעבור מי שמתמודד עם שאלות הנוגעות לנטייה המינית שלו, מילים כאלה עלולות להיות הרסניות.

שמעתי לא מעט דיונים על "מה הצורך במצעד הגאווה?". סביר להניח שהשתתפתם באחד כזה, בשולחן השישי, באחת מקבוצות הוואטספ או בבית הספר. בעידן בו אנחנו נמצאים, לקיום המצעד יש משמעות גדולה יותר. נער או נערה שמרגישים שהם לבד בעולם והיחידים שמתמודדים עם הקושי הנפשי שבלהיות "שונה" נושאים עיניים אל מפגן האהבה הענק הזה ורואים שהם לא לבד. אנשים שמרגישים שקולם לא נשמע ושזכויות בסיסיות נשללות מהם מבינים את המסה שלהם כקול חד וברור, ומסמנים החוצה את האחדות סביב השונות.

להתמודד עם המחשבה שאתה שונה, שאתה עלול לשלם מחיר על הנטייה המינית שלך אותה לא בחרת, שאתה עלול לספוג שיימינג ויחס פוגעני בעקבות האופן שבו אתה מבטא את עצמך, זו משימה קשה ומכאיבה. לעיתים קיימת מצוקה גדולה בליבם של אלה שמחזיקים בתוכם סוד כ"כ גדול וגם אם אתם לא נכללים בקהילת הלהט"בים יש לכם תפקיד חשוב בעתידה של האחים או האחיות שלכם, החברים או החברות שלכם, ושל אנשים נוספים שיכנסו ללבכם בהמשך.

שימו לב כמה פעמים אמרתם "יא הומו" כקללה. ועכשיו נסו לחשוב שאולי אחד החברים שלכם סביבכם באמת מתמודד עם מורכבות שנושא הנטייה המינית - אתם סימנתם לו הרגע שמדובר במשהו שלילי. שהדבר הזה שאולי מגדיר אותו במידה מסוימת- הוא קללה. הומו זו לא קללה.

זה נכון שהמצעד הזה שאולי ראיתם תמונות שלו, נראה כמו מסיבה אחת גדולה, אבל הדרך להגיע אליו, לרגע הזה שבו אתה יכול לצעוד בעור שלך, באופן שבו אתה מרגיש שאתה לא לבד בעולם הזה, היא דרך ארוכה, שעדיף לא לעשות לבד. לנו כחברה יש תפקיד חשוב גם באופן בו אנחנו מנהלים את השיח וגם בתדירות בה אנחנו מנהלים אותו. תקשורת פתוחה וכנה על עולם שלרובנו הוא לא כזה בהיר - יכולה להציל נפש של בן או בת נוער שחשים שהם לבד בעולם הזה ומכאיבים לעצמם על משהו שאין ביכולתם "לתקן".

תהיו אתם השגרירים, הביעו את העמדה שלכם, תגנו על חברים וחברות שלכם שסופגים מקרים של שיימינג אלימות פיזית או מילולית ובריונות בשל נטייתם המינית. אל תשאירו אותם לבד - זה בקלות יכול להיות בן משפחה שלכם, אדם שקרוב ללבכם או אתם בעצמכם. בעולם בו לשנאה עלול להיות מחיר כבד, אהבה היא דבר שאפשר להעניק ולקבל - בחינם.