כשחושבים על הקהילה הלהטבא"קית ועל הישגיה עד היום, יש מין תחושה של "מתי כבר?". נכון שמצבם כבר לא זהה לזה שהיה במאה הקודמת, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא עדיין לא מספיק טוב. אנחנו כבר ב-2020, באמת הגיע הזמן להתקדם. בכתבה הבאה אספנו עבורכם מספר דברים שהיינו שמחים שיקרו עם הקהילה הגאה כבר בתחילת העשור הזה.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• מרגש: ציטוטים שיעצימו חבר שיצא מהארון
• עשו ואל תעשו: כשההורים אינם תומכים בקהילת הלהט"ב
• בגאווה: כך תכינו הרצאה על קהילת הלהט"ב

מיגור השנאה והגברת הקבלה

לצערנו, לא חסרות קבוצות ואנשים שממהרים להצהיר כי הם לא פחות משונאים את הקהילה. קשה להבין מדוע ומה עומד מאחורי ההתבטאויות הקשות שלהם. הרי אלו בסך הכל אנשים, כמונו וכמוהם, בעלי נטייה מינית כזו או אחרת. ברגע שה"שונאים" יבינו את זה, ואף יבינו שאין בדבר כל רע – אלא שמדובר בזהות מסוימת של אנשים ובבחירות האישיות והבלעדיות שלהם - נוכל להגיע לשלב בו נאמר כי ישנה מספיק מודעות לקהילה, ברמה כזו שהשנאה הלא-הגיונית כלפיהם תפוג כלא הייתה.

יחס חברתי הוגן ושווה

גם היום, ישנם מעסיקים ומקומות עבודה שונים אשר מוותרים על עובדים פוטנציאלים אך ורק על סמך הנטיות המיניות שלהם. כך, חלק נכבד מהטרנסג'נדרים, ההומוסקסואלים ובעלי מגדרים וזהויות שונות אחרות על הקשת הרחבה, נותרים מאחור בעת בחירת שכירים חדשים לחברות מסויימות. עד כה, לא הוכח כי ישנו קשר ישיר או עקיף ליכולות של אדם במקום עבודה כזה או אחר לבין הנטייה המינית שלו – ולא נדמה לנו שקשר כזה אי פעם יוכח. מעבר לכך, גם אם לא יעשו זאת באופן גלוי, רבים הם אלו שנוטים להרים גבה ואף להתרחק כאשר הם מגלים שהאדם העומד לפניהם משתייך לקהילה. לא ברור עד מתי יחס שכזה מסוגל להימשך, מה שבטוח – הנושא הזה חייב שינוי.

ניפוץ הסטיגמות

האמת, כבר ממש נמאס ממשפטי "לא רואים עלייך", או "לא חשבתי שאתה 'כזה'...". גם ממש נמאס מכל מיני דעות קדומות שקשורות להתנהגות כזו או אחרת או שאם נרחיק לכת – אף למחלות. גם לנו הזוי שבשנת 2020 אנחנו צריכים לכתוב את הדברים הללו ולקוות שנטייה מינית או מגדרית מסוימת לא תעורר דעה קדומה עתיקה, אלא שנלמד כבר סוף כל סוף להכיר את האדם שעומד מאחורי הנטייה בתור מי שהוא או היא.

מודעות מלאה

אמאל'ה, יש בחברה שלנו גם אנשים שהם לא בדיוק כמונו! זה הזמן המתאים למבטים חוקרים ולשאלות מביכות וחסרות כל היגיון! אז כן, בואו ניישר רגע קו, גם אם אתם לא מכירים "אחד כזה" או "אחת כזאת" אישית, זו לא סיבה להתפעל מהם כאילו הכוכב האהוב עליכם עומד מולכם בזה הרגע. מה שכן עשוי להפתיע אתכם, הוא שאותו אדם, ודאי לא יקבל את אותו יחס או את אותן זכויות שאתם מקבלים – ועל זה, כן ממש חשוב לדבר.

אם כבר הזכרנו זכויות – הגיע הזמן שזכות של משפחה גאה להיות כשמה כן היא, תפסיק להיות טאבו ונושא שנוי במחלוקת. עם כל הכבוד לסטטוס קוו, כבר חלפו מעל לשבעה עשורים מאז קום המדינה, העולם התקדם והשתנה, והגיע הזמן שגם אנחנו. בואו נחיה וניתן לחיות. אין שום דבר שונה או חריג במשפחה שלאו דווקא מורכבת ספציפית מאמא ואבא, הרגשות שלהם והרצונות שלהם לא שונים משל אף אחד אחר. המכשולים שהם צריכים לעבור בדרך להפוך למשפחה כבר הפסיקו להיות הגיוניים מזמן ולא ייתכן שיקרו בימינו אנו.