לפני מספר ימים, שחררה הזמרת הצעירה בילי אייליש (18) סרטון בשם "Not my responsibility" (בתרגום חופשי- לא באחריותי) ובו היא חושפת לראשונה את גופה. בסרטון היא נצפית בגופייה שחורה אשר חושפת את ממדי גופה, אותם ניסתה במכוון במשך השנים לטשטש על ידי לבישת בגדים רחבים.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• שחקו וגלו: איזה מאכל חלבי כדאי לכם להכין עם בני זוגכם?
• בני הזוג מתגייסים? כך תחגגו להם בדרך מקורית
• שירי אהבה: הדואטים שמבצעים הכוכבים האהובים עלינו

בסרטון בילי מנסה להעביר מספר מסרים הנוגעים לבודי שיימינג שהיא עוברת, היא אומרת בסרטון - "למרות שמעולם לא ראיתם את הגוף שלי, אתם עדיין שופטים אותי. למה?... אנחנו מניחים דברים לגבי אנשים על פי הגודל שלהם, אם הם לובשים יותר או פחות. אבל מי החליט שזה מה שעושה אותי?... האם הערך שלי מבוסס רק לפי התפיסה או הדעה שלכם?".

הסרטון, אשר צולם מלכתחילה עבור סיבוב ההופעות של בילי (שהתבטל בעקבות הקורונה), גרר אחריו ביקורת רבה מצד המעריצים. חלק מהתגובות תמכו, אבל רבים סברו ברשת כי ההחלטה להעביר את המסרים הללו בצורה הזו, של חשיפת הגוף שלה, היא צבועה ונוגדת את כל מה שהיא מנסה להעביר.

"הייתה ועדיין מודל לחיקוי"

את הסרטון אני חייבת לציין שראיתי רק לאחר שקראתי את הביקורות הקשות והנוקבות הללו על הזמרת, כך שלא באתי אובייקטיבית. חשבתי שאני הולכת לראות את הדמות שאני כל כך מעריכה, הורסת את התדמית שלה בצורה כל כך פרובוקטיבית על מנת ליצור סביבה באזז תקשורתי. אבל אני חייבת לומר שהתבדתי.

במשך כל הקריירה שלה, אחד הדברים היותר בולטים אצל אייליש הוא הלבוש הייחודי שמאפיין אותה. לא אחת דיברה הזמרת על הרצון שלה לשמור על הפרטיות שלה, למנוע מאחרים לדבר על הגוף שלה - ולפיכך היא לובשת בגדים רחבים.

בעקבות ה"הצהרה האופנתית" הזאת, בילי הפכה למודל לחיקוי עבור נשים רבות בעולם. היא הצליחה להנחיל את הדעה כי אישה יכולה ללבוש גם מה שנוח, ומה שהיא אוהבת, בלי לנסות לרצות את החברה והסביבה שלה.

אני חושבת שאנשים שחושבים שבילי "בגדה" באמונות ובמסרים שלה פספסו חלק עיקרי במה שהסרטון הזה מנסה להעביר.

הסרטון נועד להעביר את המסר שנשים (ואנשים בכללי) יכולות ללבוש מה שהן רוצות, ולאף אחד אסור להגדיר אותן ולהניח הנחות לגביהן רק בזכות הלבוש שלהן. עצם העובדה שבילי בחרה לחשוף את הגוף שלה בסרטון הזה לא משנה את המסרים הללו. להפך, אם כבר הוא מחזק.

בילי לא צריכה להסתיר את הגוף שלה כדי שאנשים לא ידברו עליו, לאנשים אין זכות לדבר עליו בין אם היא חושפת אותו או לא. אותו הדבר תקף לגבי תקיפות ופגיעות דומות- אנשים לא צריכים להיזהר לא להיפגע, אנחנו צריכים להיזהר לא לפגוע. 

הסרטון הזה של בילי רק חיזק אצלי את העובדה שהיא הייתה ועדיין מודל לחיקוי. יש לנו כל כך הרבה ללמוד מהאומץ שלה לדבר את שעל ליבה, להילחם עבור הדברים שהיא מאמינה בהם. אז נכון, יש לה את הדרכים שלה לעשות את זה, והיא יכלה לבחור להעביר את המסר שלה בצורה אחרת, פחות חושפנית או פרובוקטיבית, אבל היא לא עשתה את זה. היא בחרה לעשות את זה בדרך שלה ואין לאף אחד מאיתנו זכות לשפוט אותה על זה.

בילי היא אמנית-יוצרת, זמרת, המוזיקה שלה אמורה לעניין אותנו - לא הנראות שלה. אנחנו אמורים להיות מסוגלים להפריד בין האמן לאומנות שלו. עצם העובדה שבילי עצמה בוחרת להעלות את נושא הבודי שיימינג הוא מבורך, אבל איך ייתכן שהיא מותקפת מעצם הניסיון ליצור פה חברה ליברלית ומקבלת יותר? 

אחרי שראיתי את הסרטון דיברתי עם חברה קרובה על הנושא, והיא שאלה אותי- "את חושבת שמעכשיו היא תתחיל להתלבש חשוף יותר?", עניתי לה שאני חושבת שלא, אבל שזה ממש לא אמור לעניין אותנו. בין אם בילי מחליטה להמשיך ללבוש את הסוודרים הרחבים שלה, ובין אם היא מחליטה ללבוש חולצות צמודות או אפילו גופיות - זה לא עניינו. 

כמו שבילי אמרה בסרטון, זה לא באחריותנו איך שנולדנו, הגוף שלנו הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו, אבל רוב הפעמים הוא גם לא בשליטתנו. אנחנו הרבה פעמים לא יכולים לשלוט בנראות החיצונית שלנו - שלא באשמתנו, אבל אנחנו כן יכולים לשלוט בנראות הפנימית שלנו. אנחנו לא יכולים לבחור אם יהיה לנו כתפיים רחבות יותר, או לחלופין אגן צר יותר, אבל אנחנו כן יכולים לבחור אם אנחנו אנשים טובים יותר, ואם אנחנו מתייחסים לסביבה שלנו בצורה טובה יותר.

אנחנו יכולים לבחור אלו מילים יוצאות לנו מהפה, וזה מה שמשנה. אז אם יש מסר כלשהו שאנחנו צריכים לקחת מהסרטון הזה של בילי זה לחשוב פעמיים לפני שאנחנו שופטים, לזכור שכולנו בני אדם ושיש אנשים שנפגעים מהמילים שלנו. הנראות החיצונית היא לא משנה אותנו, מה שמשנה אותנו זה הפנימיות שלנו.