טור דעה: "כשדמות מצוירת יוצאת מהארון היא מעבירה מסר מדהים"
"בעיניי, התכנים שילדים ובני נוער צורכים במדיה החברתית, בטלוויזיה ובמקומות נוספים בהם הם נחשפים לנושא - משפיעים עליהם לא פחות מאשר החינוך של הוריהם. לאחרונה, יוצרים רבים החלו לנצל לטובה את ההשפעה הזאת ולדעתי, הם לגמרי עושים עבודת קודש" • כתבתנו אליס פיינשטיין בטור דעה על תופעת הדמויות המצוירות שיוצאות מהארון
בימינו, הקהילה הגאה כבר אינה מהווה נושא טאבו. הציבור יותר מקבל, יותר מכיל, יותר מבין את האחר, ולאט לאט גם המנהיגים והרשויות ברחבי העולם מתחילים להסתדר לפי הצרכים והזכויות של הקהילה. עם זאת, עדיין קיימת נטייה של מבוגרים "להגן" על הילדים הקטנים מהעולם הזה, שנראה להם לעיתים מגונה ולא ראוי. כמובן שלתופעה זו עלולה להיות השפעה שלילית רבה על הילדים והדרך שבה הם רואים את קהילת הלהטב"ק.
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- מכתבים מהלב: "אני סוף סוף מבינה מה זה לאהוב מישהו"
- בני הזוג מתגייסים? כל הדברים שאתם חייבים להספיק לעשות ביחד
- שחקו וגלו: איזה שיר אהבה מתאים לכם?
אולם, ההורים הם לא הגוף היחיד שמעצב את ההשקפות של הילדים: בעיניי, התכנים שהם צורכים במדיה החברתית, בטלוויזיה ובמקומות נוספים דרכם הם נחשפים לנושא - משפיעים עליהם לא פחות מאשר החינוך של הוריהם. לאחרונה, יוצרים רבים החלו לנצל את ההשפעה הזאת לטובה ולדעתי, הם לגמרי עושים עבודת קודש.
הרי שדמויות מצוירות, שמיוחסות בראש ובראשונה לילדים, מהוות השפעה אדירה על עיצוב האופי והקבלה של הצופים הצעירים, ועוזרות בצורה לא יאמנת ליצירת דור צעיר וחדש הפתוח יותר ויותר לקהילה הלהט״בית. עצם זה שמופקים סרטים ותכניות טלוויזיה עם דמויות להט״ביות אשר מיועדות לילדים צעירים, מדגיש את הלגיטימציה לקיומה של הקהילה הגאה. בעיניי, להראות לילדים צעירים דמויות שאוהבות דמויות אחרות מאותו המין, מלמד את הילדים הקטנים שאין שום דבר פסול בכך, ועוזר לעצב את האופי והחשיבה שלהם.
למשל, כולנו היינו המומים ושמחים לגלות שמר עכבר מארתור יצא מהארון. רובנו גדלנו על ארתור, הסדרה האגדית עם השנבוב (ארתור ריד) והארנב (בסטר בקסטר) שעוברים כל מיני חוויות בבית הספר ומחוצה לו עם חבריהם. מר עכבר היה אחת הדמויות העיקריות בסדרה - המורה של ארתור וחבריו - וכאשר הוא יצא מהארון, בתור דמות בעלת השפעה על ילדים, זה העביר מסר חשוב מאין כמוהו: אנשי חינוך יכולים להשתייך לקהילה הלהט״בית ועדיין להיות מורים מצויינים. למעשה, היציאה מהארון של מר עכבר מכינה את הילדים הצעירים למקרה ובו המורה שלהם בבית הספר ישתייך לקהילה הגאה.
ביוני האחרון, ניקולודיאון פרסמו תמונה של בובספוג כחלק מפוסט של דמויות מצוירות גאות. זו הייתה הפעם הראשונה שבה העולם גילה בפירוש שבובספוג גאה. ושוב, מי מאיתנו לא ראה בובספוג בילדותו, צחק איתו וקיווה שיהיה לנו לפחות קמצוץ משמחת החיים שלו? דמות כזו שיוצאת מהארון מעבירה מסר חזק ויציב לדור הצעיר - להיות גאה זו לא מחלה. להיות גאה זה משהו לגיטימי, מובן ומקובל, והוא לא הופך אתכם למפלצות.
עוד דוגמה מצויינת שאף שוברת את הרף שהוצב עד עכשיו, היא הסרט הקצר החדש של פיקסר - Out (החוצה) - שעוסקת בגבר הומו שעוד לא יצא מהארון, המנסה למנוע מאימו למצוא תמונה שלו עם בן זוגו. במהלך הסרט הזה, שאורכו תשע דקות, מוצגת אף נשיקה בין שני הגברים על המסך! דבר תקדימי מאין כמוהו. זוהי עוד מקפצת מדרגה ענקית שבאה לבשר לכולנו ובעיקר להורים לילדים צעירים שהקהילה הגאה היא לא טאבו - אלא שהיא חלק מאיתנו ואין לנו למה להדחיק ולמגר אותה מאיתנו. הקהילה הגאה, על כל רבדיה, מכילה אנשים כמוני וכמוכם, שרק רוצים לאהוב ולהיות נאהבים, ואין שום סיבה שהאהבה שלהם לא תוצג על המסך הגדול לילדים קטנים כשם שאהבה בין גבר ואישה מוצגת.
דמויות מצוירות שיוצאות מהארון מעבירות את המסר החשוב הזה, שאהבה היא אהבה, ואין לסווג אותה לסוגים שונים. אהבה היא אהבה, וכל אחד שאוהב זכאי להיות נאהב ולחגוג את אהבתו, וזה השיעור שהדמויות המצוירות מעבירות לילדים ולאחים הקטנים שלנו.