בשנה שעברה הייתה תקופה מסוימת שהרגשתי שהנטייה המינית שלי קצת מתערערת. ידעתי שאני נמשכת לבנים, ולמעשה – בעבר גם היו לי כמה בני זוג. אבל במשך כמה שבועות, הרגשתי שיש נשים ספציפיות שגורמות לי לפרפרים בבטן.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• אל תתייגו אותנו: האם אתם שולטים בכל ההגדרות?
• גירל פאוור: ציטוטים להעצמה נשית
• באווירת הקיץ: לוקיישנים לתמונות זוגיות
  

ההרגשה הזו הלחיצה אותי... מיהרתי לחפש לעצמי תבנית שאליה אוכל להשתבץ, והשאלה "האם אני 'בי', כלומר נמשכת גם לבנים וגם לבנות?" ריחפה מעל לראשי ומעט הפחידה אותי. הרי, מה זה אומר עלי, אם אני בי? האם זה אומר שאני טובה פחות מאחרים? האם זה אומר שחברותיי הבנות ינתקו איתי קשר?

© adobestock (אילוסטרציה) "האם אני 'בי'?"

כדי להוריד את מפלס הפאניקה, ראשית, שיתפתי חברה קרובה – תמיד יותר קל לעבור התלבטויות שכאלו יחד עם תמיכה מאנשים אהובים.                                                      שנית, חשבתי לעצמי: "האם אני רואה את עצמי נכנסת לזוגיות בעתיד עם גבר או עם אישה?" והתשובה הייתה שאני חושבת שאכנס לזוגיות עם גבר, אבל עם אישה סביר להניח שלא.                        

השאלה הבאה הייתה: "מבחינה מינית, לאיזה מהמינים אני נמשכת?" התשובה שלי לעצמי הייתה שלגברים אני נמשכת, ללא שום צל של ספק. ולגביי נשים... לא הייתי בטוחה.

© adobestock חשוב לקבל תמיכה מאנשים קרובים

לאחר כמה ימים החלטתי לא לתת לספק לשלוט בי ולבדוק אחת ולתמיד האם אני נמשכת גם למין היפה, הלא הוא נשים. כמה ערבים לאחר מכן, נפגשתי עם חברים ואחת מהבנות במפגש הייתה ילדה שהרגשתי שגם מסוקרנת לגביי המשיכה המינית שלה. לאחר שיצא לנו לדבר ולהכיר באותו הערב – התנשקנו. זה היה מטורף, התנשקתי עם בת. אבל בניגוד לקייטי פרי, אני דווקא לא התחברתי לעניין... וזה לגמרי בסדר! אני גאה ושמחה שלפחות ניסיתי ולא נתתי לעצמי להמשיך להיות בלחץ לגביי הגדרת המשיכה המינית שלי.