אני בנויה מעצמות, גידים, שרירים, עצבים, תאים, מולקולות ואטומים. מבוססת בעיקר פחמן, חמצן והמון רגשות. גלים חשמליים במוח שמעבירים פקודות ליד שלי להיקמץ לאגרוף, לרגליים שלי לפסוע קדימה ולעיניים שלי למצמץ... אני יצור ביולוגי, חי, נושם, מתרבה ובעיקר מרגיש. 

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• לכבוד חודש הגאווה: השחקנים חוזרים אל הדמויות הלהט"ביות שגילמו
• תושיטו יד: הציטוטים שיביאו את בני זוגכם להצלחה
• לפי שלבי הפרידה: פלייליסט ללבבות שבורים

את גם כן יצור ביולוגי, חי, נושם, מתרבה ומרגיש. גם אתה. גם אתם. כולכם. אנחנו אותו דבר מבפנים, אותו הדבר מבחוץ - אותה הביולוגיה, חיווטים טיפה אחרים במוח, אבל אותם חומרים, אותם מאפיינים. אז למה אתכם יש עדיין כאלה שלא מקבלים?

© גטי אימגס

בגלל שאתם שונים? איפה? בדרך המחשבה? באופן שבו החשמל זורם מהמוח ללב? באופן שבו העיניים שלכם נדלקות למראה האדם הלא נכון (לכאורה), הלא נכון לדעתם... אבל בשבילכם הוא הנכון. בשבילכם הוא האחד או האחת או לא זה ולא זה, אנחנו וורסטילים. יצורים ביולוגיים עשויים פחמן, חמצן והמון רגשות. יצורים חיים, נושמים, כן, כולנו! כל אחד מאיתנו! יש לנו לב, מוח, ריאות. יש לנו רגשות, מחשבות, חלומות.

גם לי, גם לו, גם לה, גם להם. 

אז למה לי כן ולהם לא? למה אני בסדר והם לא? אנחנו הרי אותו דבר - בני אדם. אנחנו חיים ביחד, על כדור אחד, תחת אטמוספירה אחת ואותם הכוכבים. למה לא לאהוב את כולם ולתת לכולם לאהוב את מי שהם רוצים?

© גטי אימגס

בסופו של דבר כולנו קשורים זה לזה במרקם החיים, אנחנו ישות אחת פועמת וכל אחד מאיתנו הוא חלק. אני רוצה לאהוב ורוצה שאחרים יאהבו בחופשיות, ללא מעצורים. ללא פחדים, חששות, בלבול וכמיהה. כמיהה לעולם מקבל ואוהב, שבו כולם חלק, כולם אוהבים, כולם נאהבים וכולם חופשיים, לא משנה באיזה גזע, דת או מין הם מתאהבים.