יוני אלמקייס: "המטרה היחידה שלי הייתה לעזור לעצמי". צילום פרטי

יוני אלמקייס: "המטרה היחידה שלי הייתה לעזור לעצמי"

"הרבה לא יודעים אבל בעקבות החרם והבריונות הקשה שחוויתי, ניסיתי פעמיים לשים קץ לחיי. אנשים לא מבינים כמה כוח יש למילים ושבאותם רגעים קשים, ילדים ונוער במיוחד בגיל הזה - מגיעים למקומות כל כך אפלים שפתאום המוות נתפס כאפשרות לגיטימית ונעימה הרבה יותר, מאשר כל מה שאתה עובר..." • כוכב הטיקטוק המצליח יוני אלמקייס בראיון חשוף מספר על התקופה הקשה שעבר, דרכי ההתמודדות ועל הסרטון העוצמתי שהעלה לחשבונו

אם אתם נוהגים לבלות שעות רבות מזמנכם באפליקציית הטיקטוק האהובה - וודאי יצא לכם להיתקל באחד מן הסרטונים המצליחים של הטיקטוקר המוכשר יוני אלמקייס (20), אשר מתחזק עמוד משגשג שמונה למעלה מ-150,000 עוקבים, אליו מעלה מגוון סרטונים יצירתיים ומשעשעים שזוכים למאות אלפי צפיות, לייקים ותגובות מחממות.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

לפני מספר ימים, העלה יוני לחשבון הטיקטוק שלו סרטון עוצמתי וסוחף אשר עוסק בהפרעות אכילה, בו תיאר מעט מן התחושות, המחשבות והלבטים היומיומיים של אדם הסובל מהפרעות אלו ושיתף בקצרה את עוקביו, שגם הוא סבל מכך במשך תקופה ארוכה... במהלך הראיון שערכנו עמו, חשף גם כי לצד הפרעות אלו, חווה חרם ובריונות קשה, סיפר על הדרך הארוכה שעבר, ההצלחה המפתיעה בטיקטוק וכיצד הצליח להגיע סוף סוף, למקום בו כיום הוא נמצא.

@yawniy

היי, תודה רבה אם צפיתם עד הסוף, אם אתם מזהים את זה בכם או במישהו שסובב אתכם בבקשה תעזרו לו או לעצמכם ?? אוהב אתכם.

original sound - Yoni Almakias

בחשבון הטיקטוק שלך, ניתן למצוא בעיקר סרטונים בעלי תוכן הומוריסטי, קליל ומשעשע, אשר זוכים להצלחה רבה... מהיכן אתה שואב את ההשראה ליצירתם ומדוע בחרת ליצור סרטון דווקא בנושא זה?

"כשזה מגיע לטיקטוק - הראש שלי 'עובד' כל הזמן וכל סיטואציה בחיים, זכרון או אדם מסוים, יכולים להוות לי כהשראה ליצירת סרטון. לרוב אני יוצר סרטונים ממצבים שחוויתי בעצמי, לפעמים אני שואב השראה מסרטון או טרנד שראיתי ב'פור יו', אליו אני מוסיף כמובן את הטאץ' האישי שלי ובין היתר, יצא לי גם ליצור סרטונים בעקבות כל מיני מחשבות ותחושות כנות שהרגשתי, ופשוט בלי לחשוב פעמיים, ישר פתחתי מצלמה ו'שפכתי' הכל... את הסרטון הזה בחרתי ליצור בעקבות אחת מן הסיטואציות הקשות ביותר שחוויתי בחיי והיא ההפרעת אכילה שסבלתי ממנה במשך קרוב לשנתיים. ההפרעה הזו התפתחה בעקבות חרם ובריונות שחוויתי בבית הספר, שהתחילה כאכילה רגשית אשר התפתחה עם הזמן לבולימיה... אכלתי המון, הייתי ילד שמן וגדול וזה רק גרם לי פחות לאהוב את עצמי ואת המראה שלי, עד כדי כך שלבסוף, האמנתי שהדרך הקלה ביותר שלא אראה על המשקל את ה'תוצאות' היא פשוט להקיא הכל. כתוצאה מכך, ירדתי באופן קיצוני ולא מבוקר למשקל של פחות מ-50 ק''ג, זו הייתה תקופה לא פשוטה בכלל ובחרתי ליצור את הסרטון הזה כדי באמת לעזור ולהעלות את המודעות לנושא חשוב שכזה".

האם היו לך חששות כלשהן לפני פרסום סרטון שכזה, אשר עוסק בתוכן יותר "כבד" ורציני?

"האמת, היו לי המון רגשות מעורבים לגבי העלאת הסרטון הזה ואני כל כך שמח שהוא הצליח להגיע לקהל ענק של אנשים כי ידוע שסרטונים מהסוג הזה, פחות מצליחים בטיקטוק... על אף כל זאת, אמרתי לעצמי שאני חייב להעלות אותו גם אם לא יהיו עליו שום צפיות כי הבנתי שאפילו אם אצליח לעזור רק לאדם אחד - מבחינתי עשיתי את שלי. מעבר לכך, שיתפתי מעט יותר על המקרה שלי באינסטגרם ומיד קיבלתי כמות ענקית של הודעות וסיפורים של אינספור אנשים שחוו והזדהו עם הסרטון והודו לי על כך ששיתפתי והעלתי את הנושא הזה... מעציב אותי שכל כך הרבה אנשים סובלים מכך אבל לפחות הסרטון והשיתוף הצליחו לעודד ולעשות להם מעט טוב". 

© צילום פרטי

סיפרת כי סבלת מהפרעות אכילה במשך קרוב לשנתיים... כיצד הצלחת להתגבר על כך ולצאת מהתקופה הקשה שחווית?

"במהלך אותה תקופה, הכרתי בחורה שהפכה לחברה הכי טובה שלי והחברות שלנו הייתה מאוד אינטנסיבית... כלומר, ברגע שהסתיים יום הלימודים, כבר ישר הייתי בא אליה ונשאר אצלה עד הערב - דבר שמנע ממני 'להיכנס' לכל ההתקפי אכילה המשוגעים וכמובן להקאות שבאות אחריהם. בגדול, היינו אחד עם השני כל הזמן ואני זוכר שבאותה תקופה, הכריזו על פתיחת מכון כושר חדש בקניון השכונתי ופשוט החלטנו שנלך להתאמן יחד. מבלי לשים לב, הייתי אוכל איתה ארוחות מסודרות, מתאמן, יוצר יותר קשרים חברתיים ולאט לאט זה דעך וללא ספק הצלחתי לצאת מזה - בעיקר בזכותה". 

האם יש לך טיפ או מסר שיכול לסייע לכל מי שחווה כרגע חרם, סובל מהפרעות אכילה או נמצא בסיטואציה פחות נעימה בחייו, שעזר גם לך?

"כשעשו עלי את החרם אני זוכר שהרגשתי באותה תקופה מאוד בודד ולכן, מסר שלדעתי יכול לסייע וחבל שאף אחד לא הסביר את זה גם לי, הוא שהכל זמני ופתיר. זה גיל שאנחנו גם רואים את הכל באופן הרבה יותר קיצוני ולפעמים אנחנו יכולים לחשוב שזו תקופה שתימשך לאורך כל חיינו אבל חשוב להבין שזה לא נכון. בסופו של דבר, הכל עובר, הזמן עושה את שלו, אנשים משתנים... אז, אם אתם מרגישים שכלום לא הולך ושכל העולם 'קורס' - אל תהיו מקובעים, נסו ליצור חברויות וקשרים חדשים עם אנשים שונים (לאו דווקא מבית הספר) וזכרו שבסופו של דבר, כל סופה חולפת ואחריה מגיעה השמש, ציפורים, פריחה וכל הטוב. ולגבי כל נושא ההפרעות אכילה, אני תמיד ממליץ להיעזר בגורם מקצועי ובלי שום קשר, אני יכול לחתום לכל אחד ואחת מכם שאתם יפים ומהממים בדיוק כמו שאתם". 

© @idohalp

כיום, האם אתה מרוצה מהמקום בו אתה נמצא? האם יש משהו שהיית עושה אחרת בכל התהליך הזה שעברת?

"במבט לאחור, אני חושב שעברתי מסע מטורף... הרבה לא יודעים אבל בעקבות החרם והבריונות הקשה שחוויתי, ניסיתי פעמיים לשים קץ לחיי. אנשים לא מבינים כמה כוח יש למילים ושבאותם רגעים קשים, ילדים ונוער במיוחד בגיל הזה - מגיעים למקומות כל כך אפלים שפתאום המוות נתפס כאפשרות לגיטימית ונעימה הרבה יותר, מאשר כל מה שאתה עובר... למרות כל זאת, אני זוכר שבכל שנה תמיד הייתי לוקח רגע, חושב על מה שעברתי ורואה איפה אני נמצא היום ומה אני יכול לעשות כדי לשפר את מה שאני מרגיש. אחת מן הפעמים שהכי זכורות לי הייתה בסוף כיתה י"ב, כשהרגשתי באמת ממוטט והייתי במקום נורא בהרגשה הפנימית שלי. הבנתי שאני חייב לטפל בעצמי, ביקשתי מההורים שיקחו אותי לפסיכולוג ובאמת אחרי בערך כשמונה חודשים שהמטרה היחידה שלי הייתה לעזור לעצמי ולטפל בי - זה עשה לי פלאים והגעתי לכל כך הרבה תובנות. בנוסף, היא גרמה לי להבין שאני יודע הכי טוב מה נכון עבורי והיא לימדה אותי שלפעמים אני צריך להיות קצת 'אנוכי' ולשים את עצמי ואת הרגשות והבחירות שלי, במקום הראשון וכך עשיתי. בחרתי לעצמי מסגרת שמתאימה לי, עשיתי שירות לאומי, התאמנתי והשקעתי בעצמי וזה הדבר היחיד שהייתי גם אולי משנה בכל התהליך הזה כי חבל שלא הבנתי זאת קודם".

את חשבון הטיקטוק שלך פתחת בסמוך לתחילתה של הקורונה בארץ... האם יש קשר בין התהליך שעברת לבין ההחלטה שגרמה לך להתחיל לשתף ולהעלות סרטונים?

"לפני הקורונה הייתי במקום מאוד טוב עם עצמי ופתאום - התחילו הסגרים, הבידודים, מרחק מהחברים, החדרי כושר נסגרו אז הספורט שהיה משמש כמקום מפלט עבורי, נעלם ופשוט לאט לאט הכל השתנה והתחלתי להרגיש ממש רע. חזרתי פתאום לתקופה האפלה הזו, בה הרגשתי לבד וכל מה שרציתי היה רק שמישהו יקשיב לי. אז פתחתי מצלמה, התחלתי לדבר, העליתי את זה והשאר היסטוריה... הטיקטוק ללא ספק, נחשב כחלק מהתהליך שלי ואם לומר את האמת, אני לא חושב שהייתי מסוגל לעשות את זה, לולא כל מה שעברתי... בנוסף, אם מישהו בכלל היה אומר לי בזמנו שאני אגיע למקום הזה - לא הייתי מאמין וכמובן שאני לא מתכוון לעצור כאן. יש לי עוד כל כך הרבה חלומות ויעדים שאני מעוניין להגשים, בין אם זה קשור לעולם המשחק, ההנחייה, מותגים שהייתי רוצה לעבוד איתם או תחום האופנה שמאוד מעניין אותי ומבחינתי, זו לגמרי רק ההתחלה..."

© צילום פרטי

לסיום, בתור כוכב טיקטוק מצליח ומנסיונך האישי - איזה טיפ היית נותן לכל מי שרוצה להתקדם ולהצליח באפליקציה האהובה?

"זו אמנם עצה מעט קלישאתית, אך לגמרי נכונה והיא - פשוט להיות אותנטיים. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שטיקטוק זו באמת האפליקציה היחידה שאפשר לזהות בה בקלות מי אמיתי ומי לא ובסופו של יום, הקהל מחפש רק את זה. אז תהיו אתם, חפשו את המשהו המיוחד הזה שמייחד רק אתכם ומכאן כפי שאומרים: השמיים הם הגבול..."

תגובות