ישנו חודש אחד בשנה בו כל העולם נצבע בגוונים מצבעי הקשת, בו יוצאים מאות אלפי אנשים לרחובות וחוגגים את כל הנטיות והזהויות- המיניות והמגדריות כאחד. בישראל, חודש הגאווה שמתרחש ביוני, פתח את החגיגה במצעדים בנקודות שונות בארץ. חברות בגדים הוציאו קולקציות צבעוניות, מסיבות ולהיטי פופ מיוחדים שיצאו במיוחד לכבודו והספיקו כבר להיכנס לנו לפלייליסט.

על הנייר, נראה כי בשנים האחרונות התגברה הקבלה וההכלה של הקהילה הגאה, מה שבהכרח משפיע על ההבנה שלה. למרות זאת ולמרות הנגישות והזמינות למידע באינטרנט, נראה כי יש הרבה שאלות ונושאים שהם לא כל כך ברורים- למשל, נושא הפונדקאות בארץ שקיים רק שנה.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• השראה לכולנו: מערכות היחסים בסדרות
• חוגגים אהבה: מקומות מגניבים ולא שגרתיים לדייטים
• בלי סודות: "קיימתי יחסי מין, ואני לא רוצה לשתף בזה את אמא שלי"

 

על כל זה מנסה לענות איש התקשורת ויוצר התוכן יואב מאיר, בסדרת מפגשים עם מומחים ודמויות מובילות מקהילת הלהט"ב בישראל שמסתכמים בקורס הנקרא "לצאת מהארון – מדריך לקהילת הלהט"ב בישראל" ומשודר בפלטפורמת SCREENZ. באמצעות שמונה מפגשים וראיונות, אותו קורס מהווה מדריך מקיף וראשון מסוגו ליוצאים וליוצאות מהארון, לבני משפחותיהם הסביבה הקרובה, ולכל מי שרוצה להעמיק את ההבנה שלו בקהילה.

"לצאת מהארון" הוא קורס ייחודי ואולי ראשוני מסוגו. מה גרם לך ליצור אותו?

"אני מתנדב במקומות וארגונים הקשורים לקהילה הגאה כ-17 שנים ואני מרגיש שאפילו אני, בתור מישהו שהוא מאוד מעורב בנושא, עדיין לא יודע הכל. לכן, החלטתי להיפגש עם מומחים ולשאול את כל השאלות שמעניינות אותי. חוץ מזה, אני חושב שאין מידע מסודר שאנחנו מקבלים בכל מני נושאים שקשורים לקהילה הגאה- לא בבית הספר ולא כחלק מהעבודה שלנו. בתור אנשים מהקהילה, מדובר במידע שלא תמיד חשוף אלינו. לכן, חשוב וכדאי שיהיה קורס ממוקד, בו יהיו נושאים שכל אחד יוכל ללמוד מהם".

למי הוא מיועד?

"קהל היעד של הקורס כולל בעיקר אנשים מהקהילה והמשפחות שלהם, אבל גם אלו שעובדים איתם- חברים לעבודה, נותני שירות, צוותי רפואה, עובדות סוציאליות… אנשים שרוצים להכיר את הקהילה יותר טוב. גם כאלו שיודעים דברים על הקהילה יכולים ללמוד משם. למשל, יש פרק על פונדקאות, בו אני מראיין מנכ''ל של חברת פונדקאות. באותו פרק הוא מסביר על התהליך בישראל, שכן הוא חדש וקיים רק שנה. בנוסף, בפרק אחר אני מראיין עורכת דין שמתעסקת בזכויות של הקהילה, שם היא מספרת על המצב בישראל כיום ומה צריך לעשות כדי לשמור על הזכויות שלנו. כמובן שיש עוד נושאים מעניינים, שכל אחד יכול ללמוד מהם דבר או שניים, כי הנושאים של זהות, מיניות וקבלה עצמית הם מעסיקים כל בן אדם- בלי קשר לנטייה המינית שלו".

 בקורס אתה מראיין גורמי מפתח בקהילה הלהט"בית. היה מישהו או מישהי שהתחברת אליהם במיוחד?

"קודם כל, כולם אנשים מאוד מיוחדים ומעניינים ומכולם למדתי המון. היה לי מאוד מעניין להקשיב להם, ממש יכולתי לשבת איתם שעות! אני חושב שכל אחד יכול לתרום הרבה לצופים, בעקבות הניסיון חיים שלהם ובמה שהם עוסקים. אני יכול להגיד שהתרגשתי מאוד מהפרק עם מוטי רייף, הוא עסק בתפיסות של נשיות וגבריות בקהילת הלהט''ב ודיבר שם על זה שהוא רצה להיות כל הזמן יותר גברי. אני יודע שכל העיסוק הזה בגבריות ונשיות הוא מאוד נוכח בקהילה ובכלל וזה נושא שתמיד מאוד מעסיק אותי".

האם אתה מרגיש שגם אתה נחשב לגורם מפתח בקהילה?

"אני מקבל הרבה מאוד תגובות, בגלל ובעיקר שאני שנים פעיל בקהילה ומעלה תכנים בנושא. את הפניות אליי אני מקבל גם מהורים וגם מבני נוער. אני לגמרי מרגיש שאנשים יודעים שאני עוסק בנושא ויכול לעזור ולהפנות אותם לגורמים מקצועיים, אז אפשר להגיד שאני כן מרגיש ככה". 

מתי יצאת מהארון ואיך הסביבה קיבלה את זה?

"יצאתי מהארון כשהייתי בן 17. היה לי ממש מזל שגם המשפחה וגם החברים שלי קיבלו את זה מאוד טוב, חיבקו אותי וחיזקו אותי. זה מה שנתן לי את הביטחון לצאת מהארון ולחיות את החיים שלי באמת. אותה הכלה של המשפחה והחברים גרמה לי להרגיש שייך, ראוי ומקובל. זה גרם לי להרגיש בסדר עם עצמי, כי ברגע שיש תמיכה מהסביבה- זה נותן המון כוח".

 

כפי שציינת מקודם, יש הרבה מידע שעדיין לא חשוף לכל הקהילה. האם באותה תקופה צצו שאלות שהרגשת כי אין מישהו שיכול לענות לך עליהן?

"בטח! כשאני יצאתי מהארון, זה היה נושא שלא מדברים עליו כמעט בכלל. לא היה כמעט חומר לקרוא עליו, בקושי היה מידע באינטרנט. כתוצאה מכך, היו לי מלא שאלות ותהיות, ככה שתוך כדי החיים למדתי וגיליתי את מה שהייתי צריך ורוצה לדעת, דרך החוויות שעברתי. בגלל זה אני חושב שצריך קורס שמאגד את כל הנושאים, או לפחות מגוון רחב שלהם, כדי שאנשים יוכלו להיעזר בו ולקבל את התשובות לכל אותן שאלות ותהיות".

 אתה מתנדב ב"חושן" כבר 17 שנה. ממה שאתה רואה בשטח, איך הקהילה הגאה והיחס אליה השתנו מאז ועד היום?

"יש שינוי מטורף מבחינת הקבלה של החברה. אני חושב שבזכות הריאליטי, הייצוג בתרבות והרשתות החברתיות יש חשיפה יותר גדולה בכל מה שקשור למנעד של הקהילה. ברגע שאנשים נחשפים עוד ועוד למגוון הסוגים והגוונים בלהט''ב, הם מבינים שבסופו של יום כולם בני אדם. הרי כל אחד שונה, לכל אחד יש חלומות ושאיפות ולכולם יש מקום בעולם". 

באילו מובנים התהליך של יציאה מהארון כיום שונה מבעבר?

"היום יש הרבה יותר מודעות כלפי הנושא- גם לצוותים חינוכיים בבתי ספר, להורים וגם לחברה הכללית. כאשר נער או נערה יוצאים מהארון כיום, יש להם סביבה שיותר מכילה ומקבלת, יש ארגונים שהם כבר מבוססים בקהילה, מלאים בידע בנושא ויכולים לתת להם גב תומך, כמו 'איגי' (ארגון הנוער הגאה), 'חושן' שהוא ארגון ההסברה והחינוך והאגודה".

מה חודש הגאווה מסמל בשבילך?

"חודש הגאווה זה חודש בו הקהילה הגאה גם חוגגת, אבל גם מציינת את המאבק. זה חודש שהוא מאוד מרגש ואמוציונלי. מצד אחד, חוגגים את ערכי החופש, הסובלנות והקבלה ומסתכלים בגאווה על כל ההישגים שלנו עד היום. מצד שני, מציינים באותו חודש את המאבק, את זה שאנחנו עדיין חסרי זכויות במדינת ישראל. בין החגיגה לבין הקושי נוצר פער גדול". 

בתור כתב אופנה ומישהו שמתעסק בנושא הרבה מאוד שנים, מה דעתך על המהלך של חברות האופנה להוציא קולקציות במיוחד לחודש הגאווה?

"‏אני מאוד בעד חברות אופנה שמוציאות קולקציות מיוחדות לגאווה בחודש הגאווה ומקשטות את כל המרחב הציבורי והמסחרי בצבעים של הקהילה. הן גורמות ללהט''ב להרגיש שהם רצויים, שהם חלק, שהם מקובלים ובעצם עוזרות לנו גם בחגיגה וגם במאבק. אז חד משמעית אני בעד הרעיון של כל חברה שבוחרת להשתמש בצבעי הגאווה". 

מה מצב הקהילה בישראל?

"יש תחושה שהמצב משתפר בכל שנה, אבל עדיין יש הרבה מאוד גורמים שהם נגד הקהילה הגאה והרבה קולות של שנאה. זה תמיד מפחיד ולא נעים, גם כשרואים שהממשלה לא מקדמת חוקים בעד הקהילה הגאה. אני חושב שאף פעם לא תהיה קבלה מלאה, כי לצערי תמיד יהיו אנשים שזה מפריע להם, או שזה לא מובן להם. אני מקווה שזה ישתפר יותר ויותר. אני יכול להגיד שהמאבק עדיין בשיאו ואני מקווה שאנחנו נהיה שווי זכויות יום אחד". 

מה דעתך על השימוש הרווח במילה "הומו" כקללה?

"לצערי, היא עדיין הקללה מספר אחת בישראל. זה מזעזע בעיניי! אני לא מבין איך משרד החינוך לא יוצא לקמפיינים נרחבים כנגד התופעה הזאת. בכלל, אני חושב שהיום יש הרבה בני נוער להט''בים מחוץ לארון בבתי הספר העל יסודיים ועדיין אין מספיק שיח בנושא, או מערכי שיעור. אני מרגיש שלא מדברים על זה מספיק ואני מקווה שהשיח בבתי ספר בארץ יתפתח יותר. בקשר לשימוש של מונחים מהקהילה כקללות, אני ממש מקווה שזה יעבור מהעולם, שאנשים יבינו ש'הומו' זה זהות של בן אדם ולא קללה".

בסוף השבוע האחרון נרצחה שרית אחמד בת ה-18 מהכפר כסרא. בהמשך פורסם כי לפני כחודש התלוננה שאחיה מתכנן לרצוח אותה בגלל היותה לסבית ובכללי אוימה בעבר על ידי אחיה הגדולים עקב נטייתה המינית. מדובר באירוע שקרה בסמיכות לאירועים הגדולים של חודש הגאווה.

"הצטערתי מאוד מאוד לשמוע על הרצח של שרית אחמד, הלב שלי נשבר והוא כואב. אני לא מאמין שבישראל בשנת 2023 עדיין אנשים נרצחים על רקע נטייה מינית. אני חושב שהממשלה חייבת להכין תוכנית חירום ולטפל בכל המקומות בארץ. ככה שבכל מקום יהיה ‏מקום לקהילת הלהט''ב, שיהיה עובד סוציאלית שאחראי על התחום באותו מקום, שיהיה למי לפנות ולעזור לכל חברי הקהילה בכל מדינת ישראל". 

עצה לנער/ה מהקהילה?

"קודם כל חשוב לי להגיד לכולם ולכולן שהם בסדר והם מהממים ומהממות כמו שהם, מי שהם זה מצויין. הם לא צריכים להשתנות! מעבר לזה, אני רוצה להגיד להם שזה ילך וישתפר, שזה יהיה קל יותר ותמיד עדיף לחיות באור ולא בצל".