חיו באושר ועושר: "כשזה נוגע לאהבה, משהו חייב להתפקשש"
כתבתנו חשבה שמצאה את האהבה שחיפשה תמיד אבל משהו השתבש והיא מצאה את עצמה במקום בו היא גרמה להרבה גברים להיות בו, האם היא בחרה ללכת או להשאר?
במבול האחרון. הלכתי ברגל מבית הספר, קופאת מקור ורטובה מהגשם. ראיתי אותם, זוג מתחמם זה בזרועות זה ומתנשק. "כמה זמן לא התנשקתי בגשם" חשבתי לעצמי, ואז נזכרתי בו. הדייט מלפני שבועיים. זה שפשוט הכל הלך איתו מושלם - היו לנו אותן השקפות עולם בכל התחומים, שיחות שנמשכו שעות על החיים ומשמעותם, השלמת משפטים, אפילו האופן בו הוא הזמין אוכל מהמלצרית היה בשפה שלי, ואם זה לא מפסיק, הוא גם היה נראה טוב ונמשכתי אליו. מושלם, ואני לא משתמשת במילה הזאת סתם. הוא היה שם לגמרי במהלך הדייט, הראה את ההתלהבות שלו וקבענו טיול רומנטי לאורך הנחל בסוף השבוע.
ואז הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה?
בטח ציפיתם עכשיו למשהו בסגנון של: "ואז הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה", אבל בחיים כמו בחיים שלי, כשזה נוגע לאהבה, משהו חייב להתפקשש. הרגשתי שלמרות שהכל הולך מדהים יש שם משהו לא סגור, וההעלמויות שלו לעתים קרובות העידו על כך. ובתור מלכת ההעלמויות לשעבר, שיצא לה לעשות את זה להמון גברים תקופה ארוכה, ידעתי שיש שם משהו מתחת למעטפת המושלמת.
ידעתי שהבן אדם רוצה אותי והתלהב מהדייט בדיוק כמוני, אז למה להעלם? החלטתי לפתוח את הנושא ואכן צדקתי, הייתה לנו שיחה ארוכה שבמהלכה הבנתי שיש מישהי מהעבר שהמעגל שלו איתה לא נסגר, הוא סיפר לי על אהבה לא ממומשת שמקשה עליו להתאהב שוב ולהמשיך הלאה, שמפריעה לרצון שלו לאהבה חדשה להתממש.
עוד במדור היחסים בפרוגי:
הייתי במקום שלו והרגשתי שהעולם צוחק עלי, עד שיצאתי מהמקום הזה פגשתי מישהו בדיוק במצב שאני הייתי בו, ומה יותר גרוע מלהיתקע בעבר? להיתקע על מישהו שתקוע בעבר! קצת כאב לי, קצת כעסתי על העולם, זה לא הוגן שהייתי במקום המושלם, נקייה מאהבות ישנות, עם הבן אדם שתמיד חיפשתי עם אותן תכונות, מראה והשקפת עולם, עם רק בעיה אחת קטנה - הוא לא היה פנוי אליי רגשית. ישר התנגנו לי בראש משפטים כמו: ״אני אוציא אותו מזה״, "בי הוא יתאהב", "אני אגרום לו להבין". אז כמובן שאותו גילוי גרם לי לשתף את הכתבה על סגירת המעגל שלי עם האקס, למען אותם אנשים שהיו במצב שלי ובמצב הנוכחי שלו, כי אני יודעת שזכיתי, שלכל אדם יש סיפור אהבה שלא נסגר והוא משתוקק לחזור לשם רק כדי לראות בעצמו שזה לא זה.
באחד הלילות שאחרי הופיע לי בחלום גיא (שם בדוי), זה שאהב אותי יותר מכולם, זה שהיה שם בשבילי אבל אני לא הצלחתי להיות שם, רציתי באמת, אבל הלב שלי לא יכל להכניס לשם אף אחד, היינו יחד במשך שלושה חודשים כשנה לאחר הפרידה וזה לא משנה כמה הוא היה שם בשבילי, לא הצלחתי לאהוב אותו, שום דבר לא עזר לי חוץ מהזמן והלבד, בחלום התנשקנו והייתי מאוהבת, מה שלא הייתי כשהייתי איתו, הייתי חיה אבל מתה באותה תקופה. קמתי עם תחושה מוזרה, מה פתאום חלמתי עליו?
"אסור לי לוותר על עצמי"
יש מן משחק כזה שאני תמיד משחקת עם עצמי ועם אלוהים, אני קוראת לזה "זהה את השיעור". לימודים אף פעם לא היו הצד החזק שלי, אבל איכשהו בזה אני משתדלת לבדוק את עצמי טוב ולעשות את כל שיעורי הבית עד שאבין מה אני צריכה ללמוד מהמקרה והנסיבות ואיך לפעול נכון, ואז הבנתי שאני לא יכולה להיות במקום של גיא, אתה לא יכול לכפות על מישהו להשתנות, אתה לא יכול לשנות אנשים ולעזור להם בכל מה שנוגע לרגש, כי לא משנה מה אמרו לי וכמה, לא משנה שהכרתי בנים יותר חכמים, מקסימים ואוהבים, אני תמיד האמנתי שאני חייבת לסגור מעגל עם האקס, מה שגרם לי להבין שאסור לי לוותר על עצמי, אסור לי להכניס את עצמי למקום הזה של "האישה השניה", מגיע לי מישהו שפנוי אלי רגשית כמו שלגיא מהחלום הגיע. גיא בא לביקור אצלי בלילה כדי להזכיר לי את זה, כדי לגרום לי להבין שאני לא יכולה לשנות את הבחור מהדייט המושלם. להכניס את עצמי לזה זה להכניס ראש בריא למיטה חולה, להרוס את עצמי ולהיכנס למקום ידוע שאפגע, וזה לא מגיע לי וגם לא לדייט, כי הוא לא אשם.
"זה לא אתה, זאת אני."
אני צריכה להודות שהכרתי אותו, על כך שנתן לי במעט זמן כל כך הרבה, בעיקר הכוונה של מה אני מחפשת בדיוק בבן זוגי העתידי, והאמונה שקיימים אנשים כמוני.עד ההיכרות שלי איתו תמיד חשבתי שאני צריכה למצוא מישהו שונה ממני ושאהבה זו הקבלה והקשר שנוצרים בין שני אנשים שונים עם השקפות ודרכי חיים שונות, אבל לא, אהבה בריאה אמיתית ומקבלת היא לקבל את ה״מראה״ שלך וללמוד ממנה, ליהנות עם מישהו שעם אותן האמונות וההשקפות שלך, לדעת מה מגיע לך. חדלתי מלנסות לשנות אנשים וחדלתי מזה שאנשים ינסו לשנות אותי, אנחנו צריכים לדעת מה מתאים לנו וללכת כשזה לא בשבילנו. ללכת לא מתוך כעס כאב או עויינות, להפך, ללכת מתוך הבנה אמיתית שכולנו פשוט אנשים שרוצים להיות מאושרים ומגיע לכולנו, זה באמת "זה לא אתה, זאת אני".
|