אנחנו צופים בסרטים, סדרות, מערכונים ואפילו תמונות רבות שגורמים לנו לראות את נושא הזוגיות והאהבה באור מסוים. הכל ורוד, מושלם. אתם מכירים אותה אחרי שהתגעגעתם לזוגיות ואהבה, והכל מתחיל ברגל ימין. היא מצחיקה אתכם, היא יפיפייה, אך בכל זאת אתם מרגישים שמשהו חסר. כשאנחנו אמורים לראות אותה – הבטן שלנו אמורה להתכווץ, הראש אמור להסתחרר ואנחנו אמורים להרגיש חולשה בכתפיים. ואז, כשזה לא קורה, הרבה פעמים אנחנו נוטים להגיד לעצמנו – אין כאן קסם, אין כאן אהבה ממבט ראשון, אז למה לטרוח? מה בעצם גורם לנו לוותר על ההזדמנות לאהוב, בלי לנסות אפילו?

עוד במדור היחסים בפרוגי: 

כל הסרטים שאנחנו רואים, החל מסרטי דיסני ישנים ועד סדרות עדכניות, מראים לנו סוג אחד של סרטים ואהבה. לא משנה מה יקרה, הטובים תמיד ינצחו - לא משנה מי ינסה להפריד בין הזוג המאוהב, בסופו של דבר הם יהיו ביחד. כשאנחנו מרגישים שהסיפור שלנו הוא לא חלק מאגדה פנטסטית, אנחנו מחליטים לא לנסות – וגם אם בכל זאת ניסינו ובנשיקה הראשונה שלנו לא הייתה שום מוזיקה פילהרמונית ברקע, ולא, גם לא ארקטיז מאנקיז -  אז כנראה זה לא זה. אם קראתם את המשפט הזה והנהנתם בשקט, הגיע הזמן שתדעו את העובדות – כן, לפעמים יש אהבה טהורה כמו בסרטים, אבל ברוב המקרים זאת רק אשליה שנועדה לבנות לנו ציפיה.

כגודל הציפיות – גודל האכזבות

יש אנשים שיגידו שאם אנחנו מוכנים לצאת עם אדם שהוא לא הנפש התאומה שלנו, אנחנו מתפשרים, אבל כאן בדיוק מתחילה הבעיה. אולי יש בעולם הזה מישהו שהוא אותו בן אדם כמוכם, אבל מי אמר שאי פעם תזכו להכיר אותו? אולי הוא חי בצד השני של העולם? ואולי בעצם הוא בכלל לא קיים? לצאת עם מישהו שדעותיו לא זהות לגמרי לשלכם לא הופכת אתכם לזוג שסופו פרידה, אלא הופכת אתכם לזוג שיצטרך להיות פתוח יותר כלפי הדעות של השני. פלורליזם וזה. חוץ מזה, אומרים שהפכים נמשכים, אז למה לא?

© אלינה רבינוביץ'

משהו תמיד יכול להשתבש. גם אם אתם מרגישים שאהבה שלכם מיוחדת, שאתם יוצרים סיפור אהבה מיוחד בפני עצמו, אין מה לצפות שהכל יהיה מושלם. תנו לי לקחת אתכם לדוגמא טיפה יותר רחוקה - "500 ימים עם סאמר". תחילה נדמה לנו כי הסרט הולך להיות סרט אהבה בלתי נשכח, הבחור מאוהב בבחורה עד מעל הראש - אך מה קורה כשהצד השני לא מצליח להאמין באהבה הזו? היא נהנית איתו, הם מבלים הרבה יחדיו, אך היא לא מצליחה להרגיש את מה שהוא מרגיש. הסרט מתחיל במילים: "זה סיפור על נער שפוגש נערה", אבל אנחנו מבינים שלמרות הפתיח שמזמן סיפור אהבה בלתי נשכח, זה לא המקרה.

"אל תפחדו לטעות ולאהוב."

מי מאיתנו לא הרגיש לא מעט פעמים שהדרך היחידה שבה לא נפגע, היא אם נסתגר מפני הסביבה? הרי כביכול, אם נהיה לבד, לא יהיה מי שיפגע בנו ויגרום למסקרה להמרח. מצד אחד, גישה כזאת אכן תמנע מאיתנו כאב רב, אך מצד שני – גם תמנעו מעצמכם את הזכות להתרגש, להתאהב ולשתף אדם אחר בחיים שלכם. כולנו פוחדים להפגע, אז למה בכל זאת אנשים נכנסים ויוצאים ממערכות יחסים, המון פעמים, עד שהם מוצאים את ה"אחד"? מהסיבה הפשוטה שבזמן שהזוגיות, הפלירטוטים והאהבה עדיין נמצאים, זה לגמרי שווה את זה. פילוסוף הודי אמר פעם: "אם סוגרים את הדלת בפני טעויות, גם האמת נשארת בחוץ". במילים אחרות: אל תפחדו לטעות, אל תפחדו לאהוב – החיים עצמם הם דבר מסוכן, אז אין לנו ברירה, אלא להסתכן.