רוצה, לא צריך: הקשר בין מערכות יחסים לדחיית סיפוקים
במשך שנים אנו מקבלים מודעות לסיפוקים שלנו ומוצאים את עצמנו מתפשרים במגוון תחומי החיים שביניהם גם מערכות יחסים. אז מה הקשר בין מערכות יחסים לבין דחיית סיפוקים? והיכן תאוריית האישיות ו"מבחן המרשמלו" נכנסים לכאן? גלו עוד על הקשר בין השניים
הוא כזה מושלם. אני רוצה אותו. אעשה הכל כדי להיות איתו. הוא העתיד שלי. אני העתיד שלו. אני אשיג אותו לא משנה מה. הוא סוף סוף רוצה אותי בחזרה. הוא רוצה אותי. אנחנו ביחד. אני לא רוצה יותר. לא רוצה אותך.
עוד בערוץ היחסים בפרוגי:
- דיסני במערכת יחסים גאה
- מיתוס VS. מציאות: 10 עובדות על מערכות יחסים
- מילון המושגים הצבעוני: להט"ב עם תוספת קטנה
זהו הסיפור המיתולגי של אנשים שחיים על סיפוקים. מה זה בעצם לחיות על סיפוקים? זה כשאתה רוצה משהו באותו הרגע ואתה חייב לקבל אותו כי אתה פשוט רוצה אותו - וכשקיבלת? נמאס לך, אין לך טעם להמשיך איתו, כי כבר השגת אותו. ילד עד גיל 4 לא יודע כלל לדחות סיפוקים בגלל זה כשילד רוצה צעצוע בחנות הצעצועים, הוא יתחרפן עד שהוא יקבל אותו, אבל ברגע שהוא מגיע הביתה ומשחק איתו הוא נזרק אל ערמת המשחקים שכנראה לעולם לא ישוחקו שוב.
שמעתם אי פעם על "מבחן המרשמלו"?
מבחן המרשמלו החל לפני כמה שנים באוניברסיטת סטפורד על ידי וולטר מישל, בו לקחו קבוצת ילדים מגיל שנתיים עד ארבע והניחו צלחת מרשמלו על השולחן כשההורים שלהם אומרים להם שהם מיד יחזרו ומשאירים אותם לבד בחדר. מנחשים מה קרה? בדיוק, אחד מתוך שלושה ילדים דווקא הצליח להתאפק ולא לאכול את המרשמלו אבל השאר נגסו מהמרשמלו בגלל החוסר בדחיית סיפוקים כשהם ילדים. ברור, שבמשך השנים אנחנו מקבלים מודעות לסיפוקים שלנו, אבל לפעמים בגלל הרצון של "הכל מהר" אנחנו מוצאים את עצמנו מתפשרים במשכורת בעבודה, בציונים בבית הספר, וכמובן במערכות יחסים.
במקרה הזה, אתם לא בני 4 וצלחת המרשמלו זה הבן אדם שאתם רוצים שיהיה איתכם. אתם לבד במערכה הזאת, והנה אתם רק מחכים לרגע הנכון לנגוס במרשמלו, או להיות איתו במערכת זוגית ואז כשאתם עושים את זה, אתם משיגים את המטרה שלכם, והוא לא באמת מעניין אתכם, כי סיפקתם את הרצון שלכם.
תחשבו על סיפורי האגדות, מספרים לנו תמיד את סיפור המלחמה של הנסיך והנסיכה להיות ביחד, ואז אומרים לנו "חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה", אם כל סיפורי האגדות היו נגמרים בנשיקת הנסיך לנסיכה ואז הם לא היו ביחד? זה היה הופך לסיפור טראגי? לא בהכרח, כי רובנו לא שמים לב שאנחנו מתנהלים ככה בכל יום, יש אנשים שקוראים לזה "לחיות את הרגע", אבל האם זה לחיות את הרגע או לברוח מהרגע שאחרי?
אבל בעולם בו רק חושבים איך להביא לנו את כל מה שאנחנו צריכים בלחיצה אחת, איך לא יגדל מספר האנשים שחיים על סיפוקים מידיים. על פי תאוריית האישיות של פרויד אדם שלא יכול לדחות את הסיפוקים שלו, עשוי להיות בעל זהות לא מאוזנת. לסיכום, השאלה האם דחיית סיפוקים היא דבר חיובי או שלילי זה ניתן בסופו של דבר לדעת האדם, אבל היא בהחלט גורמת לנו להתפשר על דברים מהירים ולוותר על מערכות יחסים.
|