אני לא אחת שמדפדפת בתמונות מהעבר. אולי בגלל שאבא ואמא לימדו אותי שתמונות מהעבר לרוב הן דבר מפדח, שאם יש ברירה עדיף שלא להביט בהן. הפעם האחרונה שראיתי תמונות של אמא שלי בתור נערה הייתה אצל סבתא לפני שנים, כשהייתי צריכה לכתוב את עבודת השורשים ולחפש תמונות של ההורים כשהיו יותר צעירים.

מאז עברו כבר 6 שנים, וזו השנה האחרונה שלי בבית הספר. שוב הייתי צריכה להביא תמונות של ההורים שלי מהתיכון ולא היה לי את הכוח להוציא עשרות אלבומים ולהתחיל לחפש. ידעתי שאצחק, ידעתי שכל תמונה תוביל אותי לאותה התקופה, אפילו שלא נולדתי עדיין.

עוד בערוץ היחסים בפרוגי:

• לבשת קצר? קבלי קנס על הפרעה לציבור
• בלי סודות: אני בטוח שהחברה שלי מסתירה ממני דברים
• סדרת צילומים חושפת את ההרגשות והפחדים שמלווים אותנו

היא עשתה תסרוקת של מדונה ב-80s - אני עשיתי תסרוקת כמו שלה

© צילום פרטי

פתחתי את האלבומים בידיעה שהתמונה הראשונה שאמצא אקח, אבל אז הגעתי לאלבום הכי ישן ודל - תמונות של ההורים שלי כשהיו צעירים. עברתי תמונה תמונה, היו שם תמונות של אבא שלי עם שפם ועוד דברים מוזרים. כשהגעתי לסוף האלבום ראיתי תמונות של אמא שלי, הראשונות היו מצחיקות (ראו דוגמא בתמונה למעלה), בכל זאת, שנות ה-80. 

היא נשענה על שולחן - בתאכלס, אני לא נשענת על כלום

© צילום פרטי

היא צחקה ממשהו שאבא שלי אמר - אני לא באמת צוחקת

© צילום פרטי

כשהתקדמתי יותר בשנים והגיעו התמונות שלה משנות ה-90 שמתי לב שאנחנו שיש דמיון בינינו. זאת אומרת, בחיים לא חשבתי שאני דומה לאמא שלי חיצונית, אבל התמונות האלו הוכיחו לי אחרת. החלטתי לשלוח את התמונות לכמה חברים וכולם הגיבו שאנחנו דומות עד כדי כך שההשוואה הפכה למם בינינו, אז חשבתי שאין מה להפסיד ומה שהתחיל כבדיחה מבחינתי, הפך למה שאתם קוראים היום.

היא באמת הייתה מופתעת כשצילמו אותה -  אני לא

© צילום פרטי