לכל הכתבות בסדרת "שישי נשי":
- טל ביוטי: "היוטיוב עזר לי לעצב את האישה שאני היום"
/ יוטיוברית עם הפרעת אכילה: "כבר לא מסתירה חלק מחיי"
/ מעיין אדם: "גדולתה של אישה היא החוזקה מבפנים"
/ מנהלת מרכז סיוע לנוער: "יש לי הזדמנות לתת הזדמנות"
/ טור אישי: הכתיבה שלי הפכה אותי לאישה החזקה שאני"
/ חולת סרטן ומייסדת מרכז תמיכה לחולות: "תורמת ונתרמת"
/ יוזמת פרוייקט אתלטיקה לנערות: "את יכולה להיות הכל"

האדם הקרוב אלייך ביותר הוא את עצמך, את היחידה שיכולה להרים את עצמך מכל הנפילות, והצורה בה את נראית בעיני אחרים - היא הצורה בה את נראית בפני עצמך. כמה חבל שאני למדתי את זה בדרך הקשה.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• אבקת קסמים: איזו פיית דיסני תעזור לכם עם חיי האהבה?
• בלי סודות: "החלפתי גלולות ולא קיבלתי מחזור. אני בהריון?"
• הבנים חושפים: סימנים שמראים שהם מאוהבים

"נתתי למילים לחדור"

לאורך שנות ילדותי, לא הצלחתי להתקבל בפני החברה. אם זה בגן, או בעיקר בית הספר היסודי - תמיד הייתי דחוייה, מנודה, בודדה ו"מוזרה". פשוט לא אהבו אותי, ראו בי "כבשה שחורה", ונהגו בי בבריונות.
הבנות ה"מקובלות" (וגם הבנים) בכיתה היו מחשיבות אותי ל"חנונית", צוחקות עליי מאחורי הגב ואפילו בפנים, ולאט לאט המחשבות והדעות שלהן החלו להשפיע עליי והתחלתי להאמין בזה גם בעצמי. התחלתי להאמין שאני לא שווה כלום, שאני שנואה, דוחה, שמגיע לי להיות בבועת הבדידות שהנחיתו עליי. שמגיעות לי כל ה"מחמאות" שזכיתי לקבל מאותם הילדים. ילדה קטנה ששונאת את עצמה.

שנות החטיבה לא הקלו עליי גם הן - אמנם בהתחלה חשבתי שיש לי חברות, אבל החברות האלה, ידעו מהר מאוד להכניס סכין חדה אל תוך גבי ולהתרחק ממני. שוב הייתי ה"דחוייה", ה"מוזרה", ה"כבשה השחורה". מקרה מסויים, בו גיליתי שלכל בנות הכיתה יש מה להגיד עליי, והן בחרו לעשות זאת בשיחה משפילה מאחורי גבי (מזל שהחברה הכי טובה שלי בזמנו הייתה שם לשמוע את זה), שבר את גב הגמל; וגרם לי להחליט, באופן כמעט סופי, לשים קץ לחיי. ואת ההחלטה הזו הבאתי לידי ביטוי במכתב משחרר ואף די מפחיד, שנתתי, בסופו של דבר, למחנכת שלי וליועצת בית הספר.

בערך בנקודה הזו התחלתי לפתח הפרעה דיסתימית, שמאופיינת בעיקר בדיכאונות אשר באים והולכים, ובעיקר בחרדה חברתית. הרחקתי את עצמי מהחברה, בניתי חומות הגנה גבוהות למדיי, ופירשתי כל מצב חברתי באופן מאוד זהיר, שבא לרעתי. הייתי בטוחה שכולם נגדי, ונתתי לאנשים אחרים להשפיע על מצב רוחי ועל מה שאני חושבת על עצמי. נתתי למילים שלהם לחדור, ולשרוט כל חלק קטן בעורי. נתתי לעצמי ליפול אל תוך רשת הביזיון שהרבה אנשים רצו לטמון לי.

"היום, אני זוכרת להזכיר לעצמי כמה שאני מדהימה"

לאחר טיפול ארוך ומתמשך בלויווי יועצים, מטפלות ומחנכים; התחלתי תהליך חדש, שהתבסס בעיקר על אמונה עצמית. משהו בנפילה הקשה שהייתה לי אי שם בשלבים הראשונים של גיל ההתבגרות, היה גם מה שהניף אותי כלפי מעלה. מה שגרם לי להחליט, שזו לא הצורה בה אני רוצה לחיות את החיים. מה שחישל אותי, שעזר לי להתחזק, שהתחיל את התהליך להפיכה לאישה החזקה שאני היום.

ברגע שהייתי מודעת לשתי ההפרעות שבי - הדיסתימיה, והחרדה החברתית - החלטתי שאני הולכת להפוך את הידע לכח, ושאני לא אתן להן להיות מה שיפיל אותי ומה שירסק אותי. החלטתי שאני הולכת איתן בזהירות, ובעזרתן יוצאת מתוך המצב הנפשי הקשה שהייתי שרויה בו. קצת כמו מערבולת בתוך לב ים, שיש לשחות בכיוון הזרם על מנת לצאת ממנה בסופו של דבר. והדבר הראשון שעשיתי, היה לעבוד על הביטחון העצמי שלי. הכרחתי את עצמי להיות מודעת לתכונות הטובות והמדהימות שבי, לכשרונות החזקים שלי - לכתיבה, לשירה - ולהגיד לעצמי שאני יודעת מה אני שווה. שהאדם היחיד שאני צריכה להרשים או להוכיח לו משהו בחיים האלה - הוא אני עצמי. ועשיתי את זה, ובגדול.

היום, בסיומו של התהליך, אני כבר לא נותנת למילים של אחרים להפוך לחניתות. אני מעריכה את עצמי בכל יום מחדש, וזוכרת לטפוח לעצמי על השכם, ולהזכיר לעצמי כמה שאני מדהימה. כמה שאני אחת ויחידה, כמה שאין כמותי בעולם. שיגידו מה שיגידו, הכי חשוב זה שאני יודעת מי אני, ומה אני שווה. הרי האדם הקרוב אליי ביותר - הוא אני עצמי. הבטחתי לעצמי, שלא משנה מה - תמיד אמצא דרך אחרת להרים את עצמי מכל נפילה שהיא. התחלתי להרגיש חוזק ועצמה רבה מתפשטים בכל סנטימטר קטן בגופי, הרגשתי שאני בלתי מנוצחת, ושאני אישה חזקה ביותר.

"להיות אישה חזקה, זה לדעת לחבק את עצמך באהבה כשמגיע לך"

וכאן, עבורי, מסתכם הרעיון של "להיות אישה חזקה"; להיות מודעת לדברים הטובים והמדהימים שבך, ולא לתת למילה של אף אחד לערער את מעמדך. להיות מודעת ליכולות ולעצמות שלך, ולהחליט, בכל יום מחדש - שאת זו שתקבעי איך תרגישי היום. את זו עם היכולת להחליט מה יוריד אותך, מה יעלה אותך, ומה יגרום לך להרגיש טוב. להיות אישה חזקה, זה לדעת לחבק את עצמך באהבה כשמגיע לך, להרים את עצמך מכל נפילה שהיא, להגיד שאת זאת שקובעת מה ישפיע עלייך ומה לא. לדעת לא לתת לדברים קטנים להוריד אותך לאדמה, ההפך - ללמוד מהם, ולגרום להם להניף אותך למעלה. להיות אישה חזקה, מסתכמת בשני מילים: ביטחון עצמי. ועל כן, התואר "אישה חזקה" מגיע לי. עבדתי המון על מנת להשיג אותו, ואני לא אתן לאף אחד לקחת אותו מבין זרועותיי.

עברתי תהליך ארוך, מייגע, מייסר, עם עליות והמון מורדות; אבל בכל שלב בתהליך, ידעתי להחזיק את עצמי. ידעתי להגיד שאני עובדת קשה על מנת להשיג מטרה אחת: להרגיש שלמה עם עצמי, ולאהוב את עצמי.
אם הייתי פוגשת את עצמי באותה תקופה חשוכה, היה לי חשוב להגיד לאותה הילדה הקטנה, שהיא תהפוך מברווזון לברבור. שאין בה שום דבר לא בסדר, שהכל נמצא בתוך הראש שלה. שהיא מדהימה, חזקה, עצמתית, ויש בה יכולות מדהימות, שאין כמוה, ושיום יבוא - והיא תראה לכל אותם הבריונים מה זה. היא תפרח, תשיר, תכתוב, תעשה רק מה שבא לה - היא תהייה יפה, והיא תרגיש יפה. והכי חשוב - היא תהייה חזקה ובטוחה בעצמה. רק עוד קצת. את כואבת עכשיו, על מנת לפרוח אחר כך. כל מה שאת עוברת, יעזור לחשל אותך בתקופות הבאות. את עוד תדעי לא להישבר, את עוד תדעי מה טוב בך ומה המעלות שלך. ובסופו של דבר, את תאהבי אותך.