היום (ד') מציינים ברחבי העולם את יום האהבה הבינלאומי, הידוע גם בתור ה"ולנטיין". עד כמה נורא יכול להיות היום הרומנטי ביותר בשנה? האנשים הבאים סיפרו לאתר "סבנטין" את הדברים הכי הזויים שקרו להם ביום הזה. אנחנו בפרוגי בהלם מוחלט מהעניין, אבל עדיין נרעיף אהבה על כל אחד שמוכן לקבל אותה. יום אהבה שמח!

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• טור אישי: "רווקה / אבל אוהבת וחוגגת את הולנטיין"
• בלי סודות: "האם גלולות למניעת הריון פוגעות בפוריות?"
• די לפרחים: המתנות שבאמת היינו רוצים לקבל ליום האהבה

"נתתי לו את המתנה שלי, ואז הוא זרק אותי"

"האקס שלי הזמין אותי לביתו כדי שנבלה יחד את יום האהבה בזמן שעוד היינו יחד. התרגשתי מאד, ואפילו קניתי לו מחברת מיוחדת וערכת עפרונות ציור מיוחדים, כי הוא מאד התעניין בציור. נסעתי חצי שעה כדי להגיע אליו, וסתם דיברנו בחדר שלו. הוא התנהג אליי מאוד מוזר, אז שאלתי אותו מה קרה. ואז הוא פשוט נפרד ממני, אחרי שנתתי לו את המתנה שלי." מה שמוכיח שיש דבר גרוע יותר מלהישאר רווקים ביום האהבה.

"הקראש שלי סידר אותי באופן אכזרי"

"כשהייתי בחטיבה, הקראש שלי, בו הייתי מאוהבת עד מעל הראש, הציע לי להיות החברה שלו. לאחר מכן, התחלתי לשלוח לו הודעות טקסט נוצצות, על כך שאני אוהבת אותו ומתגעגעת אליו. כמה ימים לאחר מכן, ממש כמה ימים לפני יום האהבה, הוא סיפר לחברה הכי טובה שלי שזו הייתה רק מתיחה, פשוט כי הוא רצה לראות מה יקרה. מבאס." יותר בכיוון של מביך, היינו אומרים.

"נאלצתי לזרוק את החבר שלי, ואז לישון אצלו בבית"

"הייתי בקשר בשלט רחוק, שהלך והתדרדר והיה צריך להיגמר באופן דחוף ובהול. היינו יחד במשך יותר משנתיים, אז הרגשתי שעליי לתת לו את הכבוד הראוי, ולקיים שיחת פרידה פנים מול פנים. הבעיה הייתה שמהיום בו הבנתי שזה הזמן להיפרד, סוף-השבוע הזמין הראשון בו יכלתי לנסוע לבקר אותו, נפל על הולנטיינס-דיי. בסופו של דבר, באותו היום יצאנו לארוחת ערב נוראית במיוחד במסעדה - והיא הייתה כל כך נוראית, עד כדי כך שהמלצרית נאלצה לשאול אותי אם אני בסדר. אכן נפרדתי ממנו ביום האהבה; אבל הייתה לי רכבת הביתה רק ביום שאחרי, כך שנאלצתי לבלות את הלילה בביתו לאחר שנפרדתי ממנו." בכנות, אנחנו לא יודעים מי מסכן יותר.

"הוא הבריז לי, ואז אמר שהוא לא מסוגל להתחייב"

"יצאתי עם בחור במשך יותר מחודשיים; ועדיין לא קיימנו את "שיחת יחסינו לאן", ולא הבהרנו אם אנחנו זוג באופן רשמי. הוא שאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו לדייט ביום שישי, בדיוק ביום בו נפל הולנטיין באותה השנה. הסכמתי, בידיעה ששנינו מודעים לעובדה שאותו היום יהיה יום האהבה. באותו היום השקעתי כל כך באיך שנראיתי, שמתי בגדים מהודרים ועשיתי פן בשיער. הגעתי למסעדה בה קבענו, בה חיכיתי לו 45 דקות. הרגשתי איך במשך כל הזמן הזה, שאר הסועדים במסעדה שלחו בי מבטים עצובים על כך שהבריזו לי. לבסוף הוא הגיע, ללא התנצלות על האיחור שלו, ללא סיבה טובה לעניין וגם ללא פרחים. כעסתי כל כך, והוא היה נורא לחוץ, כי שכח שבאותו היום חל יום האהבה. הוא סיים את הפגישה הקצרה שלנו בנאום על כך שהוא "לא נמצא במקום טוב כדי להתחייב למישהי כרגע." איזה אפס!

"ה'מעריץ הסודי' שלי סידר אותי"

"זה היה יום האהבה, כשישבתי בשיעור היסטוריה ולפתע קיבלתי הודעה ממספר שלא הכרתי, ובה נשאלתי אם אני רוצה לצאת לדייט ליום האהבה. לא היה לי מושג מי זה יכול להיות; אז החזרתי הודעה לאותו המספר, ושאלתי מי הוא/היא. קיבלתי הודעה חזרה, בה נכתב ש'כבר נפגשנו קודם', ותו לא. התכתבנו במשך שעות ארוכות, וכבר ממש רציתי לדעת מי זה המעריץ הסודי שלי. הסכמתי להפגש איתו לבליינד-דייט בבית קפה, אבל נקטתי באמצעי זהירות - אמרתי לחברים שלי היכן בדיוק אני נמצאת, ויידעתי את המוכרת בעובדה שהגעתי לבליינד-דייט. הגעתי למקום המפגש שלנו, ומאוד התרגשתי. הזמן עבר, ולאחר חצי שעה - הבנתי שבעצם הבריזו לי, ביום האהבה, ומבלי שאפילו ידעתי מי עשה דבר כזה. כמה ימים אחרי, קיבלתי הודעה מאותו המספר, שצחק עליי ולעג לי על כך שנותרתי בודדה ביום האהבה." אכזרי, אבל אנחנו תוהים אם כל העניין לא היה בעצם נקמה של מישהו...

"שלחתי מכתב אהבה אנונימי לקראש - ונתפסתי"

"הגנבתי לקראש שלי מכתב אהבה אנונימי, רק שהוא הראה אותו לכל הכיתה. כולם זיהו את הכתב שלי, אז כולם ידעו שהמכתב ממני. ניסיתי לשחק אותה כאילו המכתב לא היה ממני, אלא כתבתי אותו בשביל חברה. אף אחד לא האמין לזה." אפשר להתוודות על כך שגם לנו זה קרה פעם?

"אמרתי לידיד טוב שלי שאני מאוהבת בו, והוא אמר לי שהוא מאוהב בחברה משותפת שלנו"

"סיפרתי לחבר הכי טוב שלי שאני מאוהבת בו ביום האהבה. הוא אמר לי שהוא לא מרגיש כמוני, ושהוא למעשה מאוהב בסתר בחברה אחרת, משותפת לשנינו. הוא לא הפסיק להגיד כמה 'מהממת' היא, מה שגרם לי להרגיש נחותה. המצב היה לא קל לזמן מה; כעסתי על חוסר הרגישות שלו, בעת שתרתי משמע שפכתי את ליבי בפניו. בסופו של דבר יצאתי עם מישהו אחר כריבאונד, ואני והחברה הכי טובה שלי לא דיברנו במשך המון זמן. הלב שלי היה שבור תקופה ארוכה." כמה עצוב!

"ביליתי את יום האהבה בניסיון לפייס את החברה שלי דרך הווצאפ"

"אני והמשפחה שלי יצאנו לחופשת סקי בת שבוע שכללה בתוכה גם את יום האהבה, מה שגרם לריב-ווצאפ נורא ביני לבין החברה שלי. היא לא הפסיקה להגיד לי כמה שהיא מתגעגעת אליי, אבל באופן מאוד מוגזם - עד כדי כך, שבכל הודעה שנייה שלה נכתב 'אני מתגעגעת אלייך'. אמרתי לה: 'מצטערת, אבל אין בכוונתי לשחק במשחק ה'אני מתגעגעת'.' מצב הרוח שלה הפך מודכא והיא התעצבנה עליי נורא, וביליתי את יום האהבה בניסיון לפייס אותה בהבטחות שאני אוהבת אותה ושלעולם לא אעזוב אותה. כשחזרתי מהחופשה, הצעתי שנחגוג את יום האהבה באיחור - אבל הרעיון ממש לא מצא חן בעיניה." בהחלט צריך להיזהר במילים.

"המתנה שלו הייתה מאוד, אבל מאוד מביכה"

"החבר שלי ואני הכרנו בכריסמס, כאשר יום האהבה התקיים כשבעה שבועות לאח מכן. הלכנו יחד ברחוב, ואז אמרתי שהיום הוא יום האהבה, וכמה אני מתרגשת לתת לו את המתנה שלי. הפנים שלו קפאו, וזה היה כאילו נדלקה נורה בראשו. כמה צעדים לאחר מכן, עברנו ליד חנות כל-בו, והוא ביקש ממני לחכות לו בחוץ בזמן שהוא נכנס לרגע. לאחר כמה דקות, הוא יצא עם שקית ובתוכה קופסת שוקולדים קטנה, עלובה ופתטית של סופר. הוא אפילו לא דמיין שיום האהבה התרחש באותו היום." אופסי...

"באופן תמים לגמרי - אמו של החבר שלי מצאה את המכנסיים שלי בחדר שלו"

"החבר שלי ואני תכננו לצאת למסעדה ביום האהבה, יחד עם החברה הכי טובה שלי והחבר שלה. באותו היום, הלכנו ארבעתינו לבית של החבר שלי מיד אחרי הלימודים, ובשלב מסויים אני והחברה הכי טובה שלי הלכנו לחדר של החבר שלי כדי להחליף את מדי בית הספר במשהו חמוד יותר. מסתבר ששכחתי את המכנסיים שלי בחדר שלו. הוא החזיר לי אותם ביום למחרת בבית הספר, ואמר שאמא שלו מצאה אותם ושאלה המון, אבל המון שאלות; וכך גם החברים שלנו." אנחנו אדומים מבושה.

"נלחצתי מאמו של החבר שלי - ושפכתי אוכל על עצמי"

"אני והחבר שלי החלטנו לחגוג את יום האהבה בארוחה ביתית אצלו בבית, בידיעה שהוא יהיה ריק - רק שאמא שלו העמידה פנים שהיא 'חולה', רק כדי להישאר בבית ולרגל אחרינו. נלחצתי ממנה נורא, עד כדי כך שהפלתי בטעות את צלחת הפסטה שלי, שהתנפצה על הרצפה וכיסתה את כל המטבח ואת השמלה שלי ברוטב אדום. החבר שלי אמר לאמא שלו לעזוב אותנו בשקט, כי היא פשוט מכניסה אותי לחרדות!" על זה נאמר - אמא'לה!

"גיליתי שהקראש שלי בזוגיות בדרך הכי מביכה שיש"

"בשנתי הראשונה בתיכון, היה לי קראש על אחד הבנים בשכבה. הוא היה חמוד, בעל חוש הומור, ומעין 'סקייטר-בוי' מה שמאוד משך אותי. בבוקר יום האהבה אבא שלי הסיע אותי לבית הספר, וכשהתקרבנו למקום הפלאפון שלי החל לרטוט. זו הייתה החברה הכי טובה שלי, שהתקשרה אליי כדי לבשר לי שהקראש שלי הדביק מתנה ליום האהבה על הלוקר שלי. רצתי אל עבר הלוקר שלי, וראיתי שעליה מודבקת 'כרית פלוצים'. צחקתי וחשבתי כמה מתאים לקראש שלי לעשות דבר כזה, והייתי בטוחה שהמחווה הקטנה הזו היא הוכחה לכך שהרגשות שיש בינינו הם הדדיים. מאוחר יותר באותו היום תפסתי אותו במסדרון, ובאיזשהו שלב בשיחה שלנו הוא אמר לי 'אה, כן, ודרך אגב - יש לי חברה'. באותו הרגע התנהגתי כאילו הכל בסדר, אבל כשחזרתי הביתה לא הפסקתי לבכות במשך כל הלילה." גם אנחנו הזלנו דמעה...