על מנת להבין מהי "אכילה בריאה" בצורה הטובה ביותר, ישבנו לשיחה עם ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין, פסיכולוגית קלינית, מטפלת בילדים נוער ומבוגרים. ד"ר חסון רוזנשטיין הינה אחת המומחיות והחברות בעמותה הישראלית למחקר, טיפול ומניעה של הפרעות אכילה.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• בדקו: האם בני הזוג שלכם נכונים עבורכם?
• בלי סודות: "מותר לצאת עם מישהו שגדול בשלוש שנים?"
• בעד או נגד: לחזור להיות בזוגיות עם האקס

מהי בעצם אכילה בריאה?

"ובכן, יש רצף רחב מאוד של מה נחשב אכילה בריאה אבל תמיד חשוב לזכור: מה שטוב למישהו אחד, לא בהכרח טוב למישהו אחר. בדרך כלל, המצב התקין והנורמלי של אכילה בריאה היא היכולת להקשיב לגוף - לאכול כשאנחנו רעבים, לשתות כשצמאים ולדעת שכאשר נהיה רעבים שוב - האוכל תמיד יהיה כשנרצה."

"אפשר להקשיב לגוף ודרך הקשב להעצים את האכילה הבריאה. בתרבות שלנו רובנו קצת מאבדים את זה בגיל צעיר, כשאומרים לנו מה לאכול ומתי. רואים את זה כבר בפעוטון: כשמושיבים את כל הילדים לאכול באותה השעה את אותו האוכל. כבר אז מאבדים את התחושה שמסמנת לנו לאכול מתי שנכון לנו. אפשר לומר שהעיקרון הבסיסי שאוכלים כשרעבים ושותים כשצמאים הוא הבסיס לאכילה בריאה".

מדוע חשוב לאכול נכון?

"כשאוכלים נכון, גם הגוף וגם הנפש שלנו מקבלים את מה שהם צריכים. אכילה נכונה עוזרת לגוף שלנו לקבל את כל סוגי המזון שהוא צריך - וגם את הסיפוק הרגשי."

ד"ר חסון רוזנשטיין סוברת שאכילה מאוד קשורה לרגש: "אנחנו יכולים לראות את זה בהרבה דרכים: הדוגמא הכי בסיסית היא שכשאנחנו שבעים אנחנו רגועים; ואילו כשאנחנו רעבים אנחנו לרוב עצבניים. האכילה הבריאה מתאימה את עצמה לגוף שלנו ומאפשרת לנו להרגיש בנוח רוב היום; בלי לחשוב על זה יותר מידי ובלי להתעסק בזה יותר מידי".

זה מה שנקרא אכילה רגשית?

"לא ממש. זו אכילה לפי התחושות, כלומר אכילה לפי צרכי הגוף, על מנת להגיע לרוגע מסוים; אבל לא בתור דרך התמודדות עם רגשות קשים. עם רגשות קשים מתמודדים בכל מיני דרכים אחרות. לפעמים, כדי לא להרגיש את הרגשות הקשים הללו, אנשים מתחילים לאכול. הם מתעסקים באוכל ולאחר מכן חווים רגשות אשמה על כך שאכלו, אוכלים שוב וחוזר חלילה. זה בעצם להחליף את הרגש הקשה במשהו אחר - זו ממש לא אכילה בריאה".

ייתכן שאכילה רגשית יוצרת גם הפרעות אכילה?

"במצבים הכי קשים, זה כבר מגיע לרמה של הפרעת אכילה - כלומר, כשהאכילה הופכת להיות הכלי שהכי מספק אותך מבחינה רגשית, או הימנעות מאכילה או שהאוכל או האכילה מעוררים חרדה (או לחלופין הם הדבר היחידי שמרגיע). לפעמים גם להימנע מאוכל הוא דבר מרגיע, זה משהו שרואים הרבה בהפרעות אכילה - ואז נוצרת בעיה כי האוכל, במקום להיות דבר מזין, הופך להיות משהו אחר".

מה לגבי ארוחת בוקר?

"פעם היו אומרים ש'ארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום' ושצריך לאכול איך שמתעוררים. ככל שעובר הזמן, המחקרים מראים שלכל בן אדם מתאים משהו אחר - יש אנשים שמתאים להם לאכול מיד כאשר הם מתעוררים ויש אנשים שמתאים להם לאכול רק אחרי שעתיים או שלוש. זה בסדר וזה בסדר."

ד"ר חסון רוזנשטיין מספרת לנו שחשוב שיהיה בצלחת את ה"שילוש הקדוש": "השילוש הקדוש הוא האיזון שמלווה אותנו במהלך היום: שליש פחמימות, שליש חלבונים ושליש ירקות. אמנם גם כאן יש הרבה מקום להתאמה אישית: לפעמים, בני נוער בזמן הגדילה והצמיחה, צריכים הרבה חלבונים; ואילו בני נוער שעושים הרבה ספורט צריכים יותר פחמימות. כלומר, גם בעניין הזה ההקשבה לגוף היא חשובה ואפשר להתייעץ באופן אישי עם אנשי מקצוע, במיוחד מי שעושה הרבה ספורט."

אנחנו שמים לב שבשנים האחרונות יש עלייה במספר בני הנוער שמגדירים את עצמם צמחונים או טבעונים, בכך בני הנוער הללו מונעים מעצמם אוכל שהוא חיוני להתפתחות, לגוף ולגדילה. האם זו נחשבת הפרעת אכילה?

"צמחונות וטבעונות לא נחשבות כהפרעות אכילה, אבל אנחנו תמיד מתייחסים לעניין בסימן אזהרה. כשמתחילה הפרעת אכילה ובמיוחד כשרוצים להסתיר אותה או למצוא דרך להימנע ממזונות מסוימים, אז זה מתבטא לפעמים בטבעונות. אפשר לאבחן בקלות אם מדובר בהפרעת אכילה או לא לפי מידת המצוקה שאנשים מרגישים כשהם עומדים מול אוכל."

"כלומר, אם מישהי טבעונית וכדי להשלים את החוסרים בחלבון היא צריכה לאכול הרבה קטניות, או כדי לקבל מספיק שומנים היא צריכה לאכול מזונות שהם עתירים בשומן והיא לא רוצה לאכול את זה כי זה 'משמין' - אז אני אתחיל לחשוב שאולי זו לא רק טבעונות. בני נוער ששמים קטגוריות שלמות של מזון בצד של ה'אסורים' ויש להם יותר אסור ופחות מותר, עצם החלוקה הזו ל'אסור ומותר' היא כבר סימן מחשיד".

האם באמת יש ייחוס וחשיבות לחישוב מספר הקלוריות?

"קודם כל, אני לא חושבת שצריך ואפשר בכלל לחשב את מספר הקלוריות. השונות בתחומי המזון היא כל כך גדולה וכך גם בקרב בני האדם - יש כאלה שהצריכה שלהם בממוצע היא 1,800 קלוריות ביום ויש כאלה שהצריכה שלהם היא 2,500 קלוריות ביום. כל בן אדם בנוי אחרת, ולא כל דבר מתאים לכל אחד."

"הטווח הזה הוא כל כך גדול, שזה נראה לי בזבוז זמן לחשב קלוריות. אני כן מאמינה בללכת לפי תחושת הרעב, אבל להקשיב באמת לגוף שלך. לא לחשב מההתחלה מה אני הולך לאכול או לאכול משהו רק כי מישהו אחר אוכל, באמת לעצור ולהקשיב לגוף שלך".

איך למעשה בונים אורח חיים בריא?

"קודם כל, אכילה היא רק חלק מאורח חיים בריא - היא חשובה מאוד, אבל היא רק חלק. צריך לזכור שאורח חיים בריא מורכב גם מהיכולת לשמוח, לבלות עם חברים, לשמור על מצב רוח יציב, להתרכז בלימודים ולהתמודד עם קונפליקטים. כלומר, אורח חיים בריא הוא הרבה יותר מרק אכילה בריאה. האוכל והמראה החיצוני הם רק חלק קטן ממה שבני האדם עושים במהלך החיים."

"אורח חיים בריא מורכב מהרבה פרמטרים, והאכילה היא רק חלק קטן ממנו. צריך לשים לב שהאוכל לא תופס יותר מידי מקום בחיים שלנו. כי כשהאוכל הופך להיות המרכז של החיים שלנו במקום דברים אחרים, זה גם המקום בו מתבטאת הפרעת האכילה."

איך מקנים הרגלים לאכילה נכונה?

"אצל ילדים ובני נוער, הדוגמא האישית של ההורים היא המפתח מספר אחת. כשההורים חיים בצורה הזאת, הרבה יותר קל לילדים גם לחיות בצורה בריאה."

ד"ר חסון רוזנשטיין מאמינה שכאשר משהו הוא נכון ונוח, הרבה יותר קל להתמיד בו: "כשמדברים על אורח חיים בריא, מדברים על אורח חיים שאפשר להתמיד בו כל החיים בנוחות. אם כל החיים תשבו על כיסא לא נוח, אתם תרצו להפסיק לשבת על הכיסא הזה. אבל אם אתם יושבים על כיסא נוח, אז הרבה יותר קל להתמיד בישיבה וגם אם תקומו, תמיד תרצו לחזור אליו אחר כך, כי זה המקום הנוח. וזה נכון גם בהרגלי אכילה".

"אני מאמינה שאם אוכלים בצורה נכונה, צריך להקפיד על זה. אם מישהו מנסה לעשות דיאטה מסוימת וקשה לו לעשות אותה, כנראה שהדיאטה הזו לא טובה עבורו. אם מישהו מארגן לעצמו סדר יום מאוד נוקשה של אימונים קפדניים ואכילה בשעות מדויקות ובכמויות מדודות, רוב הסיכויים שזה לא יעבוד לו. כדי שזה יעבוד זה לאו דווקא עניין של משמעת עצמית, אלא עניין של נכונות והתאמה. כשמישהו מספק את מה שהגוף שלו צריך, זה אמור להיות קל בשבילו. אם מישהו אוכל תפריט שמישהו אחר בנה לו, יהיה לו הרבה יותר קשה".

מה העצה שלך לבני נוער שרוצים לעשות את הצעד של להתחיל לאכול בריא?

"להקשיב לגוף, לשתף את ההורים, לשאול, להתייעץ ולבדוק עם מי מתייעצים כי יש המון מידע שגוי באינטרנט. אני פוגשת גם בני נוער וגם מבוגרים שמגיעים עם כל מיני מסקנות ודברים שהם ראו מהאינטרנט והחליטו שזה נכון - אז לעצור ולשאול, להתייעץ עם אנשים שמומחים בתחום ולא רק מפה לאוזן. תמיד לזכור שהבסיס הוא להקשיב לגוף: מתי אתם רעבים בכלל? עד כמה אתם רעבים? חלוקה מאוזנת של הארוחה (השילוש הקדוש) וגיוון באוכל, אלו הם העקרונות הבסיסים. כאשר נאמנים להנחיות אלה, מרגישים נוח וקל להתמיד בכך לאורך זמן."

צריך, אפשרי וחשוב לטפל בכל הפרעת אכילה על ידי אנשי מקצוע מוסמכים בלבד. יש לאן לפנות!

• אתר העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה

• מרכזי הטיפול בהפרעות אכילה בארץ

• רשימת המטפלים החברים בעמותה (כולל חיפוש לפי מקצוע ואיזור)