לא קל להתמודד עם הפרעת אכילה; מה שעוד יותר לא קל הוא להודות שיש בעיה ולגייס כוחות על מנת לטפל בה. עדן רווח, קונדיטורית ומוכרת עוגות מצליחה, מעבירה סדנאות בנושא ובעלת חשבון אינסטגרם מתוק במיוחד בעל למעלה מ-45 אלף עוקבים (!) משתפת אותנו בראיון חשוף ומעורר השראה שלמרות המקצוע שלה, לא הכל תמיד היה אצלה כל כך מתוק.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• בעד או נגד: קשר בעל פערי דת
• שווה זהב? "המילים שלנו יצרו סטטוס חברתי שלילי ומסוכן"
• בלי סודות: "איך מרגישים בעת אורגזמה?"

רווח הצליחה להחלים משתי הפרעות אכילה, בולימיה ואנורקסיה, שאפילו גרמו לה להגיע לאשפוז ארוך במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר. היא מספרת לנו שאם הייתה משתפת ונחשפת קודם, ופונה לטיפול מקצועי מיידית, עוד בתחילת המחלה, הייתה נמנעת מההפרעה להחמיר ומהמצב להסתבך.

"הרגשתי את תחושת השובע דרך צלחות של אחרים, מבלי לאכול"

רווח התחילה לפתח הפרעת אכילה כבר בגיל 15 ובעקבותיה בעצם הגיעה לתחום האפייה: "בחרתי בתחום האפייה והקונדיטוריה כעיסוק כי אני אוהבת אותו ונהנת לעבוד בו. העבודה שלי היא התרפיה שלי ובהחלט קשורה להפרעת האכילה שלי. גיליתי את עולם האפייה כשסבלתי מאנורקסיה וחיפשתי כל הזמן דרכים להיות במטבח ולאפות; ובכך לגרום לכמה שיותר אנשים לאכול ממה שאני מכינה. כך בעצם הרגשתי את תחושת השובע דרך צלחות של אחרים, מבלי שאוכל דבר."

מתי ואיך הבחנת שאת סובלת מהפרעת אכילה?

"סבלתי מהפרעות אכילה מגיל 15. לפני שבע שנים פחות הייתה מודעות לנושא ואפילו אפשר להגיד שלא הייתה מודעות בכלל, לא בבית הספר שלי ולא במעגל האנשים הקרוב שלי, המשפחה או החברות. חשבתי שמה שאני חווה הוא יוצא דופן ולא ידעתי שיש לו הגדרה; עד שהתחלתי לגלוש באינטרנט בניסיון להבין מה עובר עליי, כך בעצם הבנתי שאני לא היחידה שסובלת מהפרעות אכילה, ושמדובר במחלה נפשית שיש לה השלכות ותוצאות הרסניות."

איזו סוג של הפרעת אכילה הייתה לך? כיצד היא התבטאה אצלך?

"זה התחיל בכך שסבלתי מהפרעת אכילה מסוג בולימיה. היא באה לידי ביטוי בהקאות יזומות. עם הזמן התעוררה אצלי הפרעת אכילה נוספת מסוג אנורקסיה שבאה לידי ביטוי בהרעבה עצמית, צומות ממושכים, עיסוק אובססיבי בספורט ושריפת קלוריות."

רווח משתפת אותנו שלמרות ההחלמה, היא בעצם מתמודדת עם הפרעת האכילה עד היום: "ההתמודדות היא לא ליפול למקום הנמוך הזה שוב, לאזן את עצמי ולהיות מספיק חזקה."

מישהו ידע? פנית לקבל עזרה?

"בגיל 15 שיתפתי חברה אחת ואת בן זוגי (שהיום הוא בעלי) והם ניסו לעזור לי למנוע הקאות ולאכול בצורה מסודרת. בגיל 17 החלטתי שאני עושה את פרוייקט הגמר שלי בעיצוב גרפי על נושא הפרעות האכילה, בכך בעצם חשפתי את עצמי בפני המורות שלי ובפני חברות נוספות. מי שהיה מספיק פיקח היה יכול לזהות שהפרויקט נעשה ממקום אישי וכואב, אך לא כולם שמו לב."

"בכל תקופת בית הספר לא קיבלתי עזרה פסיכולוגית והמשפחה שלי לא הייתה מודעת לבעיה. זה נשאר בין החברות וכמה מורות שלא הן וגם לא אני הבנו עד כמה המצב עלול להיות מסוכן וחמור. בגיל 18.5, אחרי שסיימתי את לימודי התיכון והתגייסתי, הפרעת האכילה החמירה - ומבולמית הפכתי לאנורקסית. רק בשלב הזה פניתי לעזרה, למשפחה שלי ולגורמים מקצועיים."

את מתחרטת על כך שלא ביקשת עזרה כבר בהתחלה?

"אני מצטערת על כך שלא שיתפתי את המשפחה שלי כבר בגיל 15 ושלא הלכתי לטיפול כשהפרעת האכילה התחילה כי יכולתי למנוע מהמצב להחמיר. אני חושבת שלא הבנתי עד כמה המצב יכול להידרדר ואת חומרת ההפרעה."

"בעיניי, בולימיה היא מחלה קשה יותר מבחינה נפשית. קשה מאוד לזהות אותה ואפשר להסתיר אותה טוב למשך שנים כי בדרך כלל לא יורדים במשקל אלא נשארים באותו המשקל או שפשוט עולים. מרגישים תסכול והמירוץ הזה נגד עצמך וההסתרה שואבים הרבה כוחות נפשיים. את האנורקסיה אי אפשר להסתיר, רואים את הירידה במשקל שבהתחלה ניראת תמימה, עד שמבינים שיש בעיה."

"השתחררתי מהאשפוז אחרי שעברתי תהליך ארוך ומשמעותי עם עצמי. כמובן שנשארתי במעקב"

רווח משתפת אותנו שהיום, הפרעת האכילה שלה כבר לא מפריעה לשגרת היומיום שלה ופחות מקשה עליה. "אני נמצאת במקום הרבה יותר טוב ובריא מהעבר בזכות צוות מקצועי שטיפל בי באשפוז בתל השומר במחלקה להפרעות אכילה, שכלל דיאטניות להפרעות אכילה ופסיכולוגים מצויינים שגרמו לי להבין את עומק הבעיה ולמה בעצם הגעתי למצב הזה שכל כך שנאתי את עצמי."

"מעבר למצבי הנפשי באותה התקופה, הגוף שלי סבל והתחיל להדליק נורות אזהרה. הגעתי למצב שהיו צריכים להחדיר לי סוכר באינפוזיה, כי לא היה לי סוכרים בגוף וזה מצב שעלול להיות מאוד מסוכן. הדופק שלי לא היה תקין וכשהגעתי למצב הזה מבחינה בריאותית, לא רצו לקחת עלי אחראיות בקופת חולים - ובצדק. מאותו רגע לא נשארה לי ברירה והבנתי שאני חייבת לטפל בעצמי. ההורים שלי פקססו למחלקה בתל בשומר את המסמכים הרפואיים שלי וכבר למחרת זימנו אותי לפגישה. אחרי מספר ימים בודדים, התקשרו אליי להגיע להתאשפז - למרות שבדרך כלל יש רשימת המתנה ארוכה כי יש מספר מיטות מוגבל, אך הם הבינו שיש כאן סכנה."

"הייתי מאושפזת במחלקה שלושה חודשים. ההתחלה הייתה ממש קשה, ההתמודדות עם האוכל והעלייה במשקל לא היו קלים; אבל הצוות שם מדהים - מנהל המחלקה, האחיות, הדיאטניות, הפסיכולוגים - כולם שם כל כך מקצועיים ויודעים איך להרגיע, להתמודד ולהכיל את המטופלים. השתחררתי מהאשפוז אחרי שעברתי שם תהליך ארוך ומשמעותי עם עצמי וכמובן שנשארתי במעקבים אצל דיאטנית ופסיכולוגית, כי זה נורא חשוב."

האם חשוב לקבל עזרה כשמתמודדים עם הפרעת אכילה?

"מאוד חשוב! גם אם חושבים שההפרעה היא די קלה ושלא זקוקים לטיפול, זה ממש לא נכון. גורמים מקצועיים יחליטו מה חומרת ההפרעה ולא כולם צריכים להיכנס לאשפוז. יש טיפולים דרך קופת החולים וטיפולים מרפאתיים במרכזים להפרעות אכילה. חייבים לטפל בהפרעה כי היא לא נעלמת ועוברת מעצמה; וברוב המקרים רק עלולה להחמיר עם השנים. אף פעם אי אפשר לדעת מתי היא תחמיר ולאיזה מצב עלולים להגיע."

"לאף אחד לא מגיע לסבול, להקיא, להרעיב את עצמו, להסתכל במראה ולשנוא את מה שהוא רואה ברמה מוקצנת. הפרעת אכילה היא פגיעה עצמית, בנפש שלכם ובגוף שלכם ויש כל כך הרבה נזקים שהיא גורמת שנערים ונערות בכלל לא מודעים אליהם."

אם היית יכולה לעשות משהו אחרת בתקופה שהתמודדת עם ההפרעה, מה היית עושה?

"הייתי מבקשת לקבל טיפול יותר מהר ולא לחכות שהמצב שלי יחמיר ושאגיע לתת משקל. כך הסבל והכאב יותר גדולים וגם ההחלמה הרבה יותר ארוכה וקשה. אם הייתי פוגשת את עצמי באותה התקופה, הייתי אומרת לעצמי להפסיק להיות כל כך ביקורתית ושיפוטית כלפי עצמי, להפסיק לחפש במה אני לא טובה אלא במה אני כן, להבין שהבריאות והאושר שלי שווים יותר מהכל, להיות יותר חזקה ולא לתת לאנשים להפיל אותי."

מה היית מציעה לנערות ונערים אשר מתמודדים עם הפרעת אכילה? מה יש לך לומר להם?

"הרבה פעמים נערים ונערות חושבים שאם הם רוצים לרזות, צריך פשוט להקיא או להרעיב את עצמם וזה מסייע - זה ממש לא נכון. יש כל כך הרבה דברים שנלווים לדבר. אם רוצים לרזות ורק אם באמת צריך, אפשר לעשות זאת בצורה בריאה עם ארוחות מסודרת ומזינות, לשלב עם ספורט וכמובן לעשות הכל בליווי אנשי מקצוע ויהיה בסדר."

"לא כל מה שאתם רואים באינסטגרם משקף את המציאות, זה וירטואלי. אל תנסו להיות אדם שאתם לא, קבלו ואהבו את עצמכם. שתפו את ההורים, האחים, חברים קרובים, אפילו מורה בבית הספר או את היועצ/ת במה שאתם חווים, אל תפחדו לבקש עזרה - זאת לא בושה! אל תשכחו שהמשקל הוא בסך הכל מספר. אני הגעתי לנקודה בחיי שלא מעניין אותי איזה מספר כתוב על המשקל כי הבריאות והאושר שלי שווים יותר מהכל, וכך גם שלכם."

רווח משתפת אותנו בציטוט מאת צ'רלי צ'פלין שנותן לה השקפה לכל המצב ועוזר לה להתמודד: "'כאשר אהבתי את עצמי באמת, התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי: מאכלים, אנשים, מצבים - כל מה שמשך אותי מטה. בהתחלה לבי קרא לזה גישה אגואיסטית, היום אני יודע שזו אהבה עצמית. כלומר, אהבו את עצמכם והשתחררו מכל מה שעושה לכם רע."

צריך, אפשרי וחשוב לטפל בכל הפרעת אכילה על ידי אנשי מקצוע מוסמכים בלבד. יש לאן לפנות!

• אתר העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה

• מרכזי הטיפול בהפרעות אכילה בארץ

• רשימת המטפלים החברים בעמותה (כולל חיפוש לפי מקצוע ואיזור)