מכתבים מהלב: "נלחמתי עליך עם כל מה שהיה לי"
"אי פעם הייתי חשובה לך אם פשוט עזבת בלי להביט לאחור? איך יכולת לעשות את זה, אם פעם החשבת אותי בתור משפחה? דיברנו כל יום, סיפרת לי כל דבר, היינו כל כך קרובים! ואז פשוט חתכת אותי מהחיים שלך בזמן שנלחמתי עליך עם כל מה שהיה לי" • כתבי וכתבות פרוגי במכתבים מהלב! והשבוע: כתבתנו במכתב מרגש לבחור ששיקר לה ופגע בה
אני מניחה שאני עדיין פגועה. מצחיק אותי, איך שאני מדברת על זה כ-״עדיין״, כי זה מובן מאליו שזה ״עדיין״. כמובן שאני עדיין פגועה, זה לא משהו שעובר ביום אחד ופוף. מה שקרה לי זה שאתה, אחד האנשים הכי קרובים אליי, שבר אותי לחתיכות, אותי ואת האמון שלי - אז ברור שאני פגועה, ואני פגועה לעוד זמן-מה.
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- שידורי השרמוטות: "העבודה האמיתית היא שינוי התודעה הציבורית"
- בודי-שיימינג 2020: "אדל עובדת עם הקול שלה, לא עם הגוף שלה"
- הומופוביה בטיקטוק: "איזו גאווה יש בשנאה של קהילה שלמה?"
אני פשוט לא מצליחה לשים את האצבע על מה נכון - היה לך אכפת אי פעם או שכל הזמן הזה שיקרת לי? מה באמת חשבת עליי ומה באמת הרגשת? והכי חשוב, למה שיקרת?
יכול להיות שלא ידעת שאתה משקר בפעם הראשונה ששאלתי אותך, אבל מה לגבי הפעמים האחרות? כשכבר היה לך ברור שאתה נסחף הרחק ממני? תמיד אמרת לי שלעולם לא שיקרת לי, אבל איכשהו נדמה לי ששיקרת עכשיו.
כל מה שביקשתי ממך מאז ששברת אותי, הוא להגיד לי אם אתה רוצה לנתק קשר. ביקשתי את זה ממך ישירות, ללא מילים מעורפלות או דרכים עקיפות. דיברתי דוגרי, כדי שאפסיק לטבוע במחשבות של עצמי בניסיון להבין מה השתבש.
אבל כששאלתי אותך, אמרת לי שהכל בסדר ושאנחנו בסדר. למה? אני יודעת שזה לא נכון. רק רציתי שתהיה כן, שתעזור לי להינצל מעצמי. יכול להיות שיש לנו פשוט הגדרות שונות לחברות, אבל אני די בטוחה שחברות זה לא להימנע מלדבר אחד עם השני במשך חודש.
אי פעם הייתי חשובה לך אם פשוט עזבת בלי להביט לאחור? איך יכולת לעשות את זה, אם פעם החשבת אותי בתור משפחה? דיברנו כל יום, סיפרת לי כל דבר, היינו כל כך קרובים! ואז פשוט חתכת אותי מהחיים שלך בזמן שנלחמתי עליך עם כל מה שהיה לי. אולי אתה עושה את זה כדי לחסוך לי עוד כאב, אבל צר לי לומר, אם זה התירוץ שלך אז הוא לא מספק אותי. אתה יודע שאני מעדיפה ישירות וכנות, האם אתה משתפן?
אבל, אולי זה לטובה. בעצם, אני בטוחה שזה לטובה. אני יכולה להרגיש את עצמי משתנה ומתפתחת, וזה לא היה קורה אם לא הייתי צריכה להכריח את עצמי לצאת מהבוץ שתקעת אותי בו.
אני מניחה שפשוט היה קשה לי לעכל שהוחלפתי כל כך בקלות ונשכחתי כל כך בקלות, בזמן שאני בוכה כמעט כל יום ותוהה איך קרה שחיי תפסו תפנית כל כך בלתי צפויה וכל כך כואבת.
מה שכן, עכשיו אני מבינה שלא נועדת להישאר בחיי לנצח כמו שחשבתי תמיד. השתניתי בגלל מה שעשית, בגלל הפגיעה שלך, ואני החדשה לא מכירה בסבל שאני החדשה חוותה. היא כאן כדי לשאוף אוויר צח ולהתקדם, לא להיגרר לאחור על ידי זכרונות עברו.
אני מקווה שתיקח את זה כשיעור. שתלמד להיות כן תמיד, לא משנה כמה האמת מרה. אני מקווה שכמו שהיית שיעור בשבילי, גם אני הייתי שיעור בשבילך, ושהגיע הזמן עבור שנינו לעבור להבא.