אז נפרדנו היום. אחרי כמה שנים ביחד אתה מתגייס ואני נשארת מאחור. נפרדנו. אפילו שלא באמת היינו ביחד קשה לי. קשה לי להיפרד ממך. 

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• בני הזוג מתגייסים? כל הדברים שאתם חייבים להספיק לעשות ביחד
• שחקו וגלו: איזה שיר אהבה מתאים לכם?
• בעקבות פרשת רונן ביטי: "מהם תשעה חודשים לעומת משפחה שעברה טרגדיה?"

לפני מספר שנים הכרנו, די במקרה אפשר לומר. פשוט היינו שנינו במקום הנכון בזמן הנכון. כשדיברתי איתך לראשונה הבנתי כמה במשותף יש לנו וכבר משיחה כל כך קצרה הצלחתי להבין שאתה מיוחד, אתה לא כמו כולם. אז המשכנו לדבר, ודיברנו כל יום מאז אותה פגישה. החברים מסביב אפילו חשבו שאנחנו ביחד, למרות שהיחסים בנינו לא היו ברורים. ואני? אני נהנתי מהספק.

© צילום: gettyimages

במשך שנים היינו בקשר, לפעמים יותר קרוב ולפעמים פחות. אבל תמיד היית שם. תמיד היית אתה, מיוחד כמו שאתה יודע להיות ואף פעם לא מוערך מספיק. אני חושבת שזה היה לפני שנה בערך כשגיליתי שאתה בזוגיות ואתה יודע מה? באמת שמחתי בשבילך. שמחתי שאתה זוכה לאהבה אמיתית, כי היא כל כך מגיעה לך, אתה לא יודע כמה.

היום כשנפרדנו וראיתי אותך (סביר להניח בפעם האחרונה לשנים הקרובות, אם לא אי פעם), זה הכה בי - אתה הבן אדם הראשון שאהבתי אי פעם. הייתי בכמה מערכות יחסים, ואני לא אשקר, סיפרתי לבני הזוג שהייתי איתם שאני אוהבת אותם. אבל זאת לא הייתה אהבה אמיתית. לא כמו זו.

© פוטוליה

אחרי 18 שנה על הכדור הזה אני סוף סוף מבינה מה זה לאהוב מישהו. ואחרי ההבנה הזאת קשה לי לשחרר אותך. קשה לי לחשוב על זה שאני לא אראה אותך יותר. אין בחורים כמוך, אתה זן ייחודי. אני לא יודעת אם אתה עדיין בזוגיות או לא, אבל אני יודעת שאם אתה מאושר אז גם אני. מקווה למצוא מישהו שיגיע לרבע ממי שאתה - לא שאני חושבת שזה אפשרי.