בעקבות פרשת רונן ביטי: "מהם תשעה חודשים לעומת משפחה שעברה טרגדיה?"
"אני תוהה: למי בדיוק יבואו לעזר עבודות השירות שנגזרו על אביה של ביטי? האם הן יעזרו לשקם את מצבן הנפשי של הנפגעות? האם הן יעזרו להרים את המשפחה המזועזעת של הקטינות? האם הן ירתיעו עברייני מין ויגרמו להם להפסיק לבצע מעשים מגונים?" • כתבתנו ניקול זילברמן בטור דעה נוקב על סערת פרשת רונן ביטי
אני מניחה שבשלב זה, רובכם כבר ודאי מודעים לפרשת רונן ביטי, אביה של הזמרת הצעירה עדי ביטי. הנושא עלה לדיון לא פעם אחת וגורר אחריו תגובות ודעות רבות, לכאן ולכאן. ביטי נמצא אשם בעבירות ניצול והטרדה מינית במעריצות קטינות של ביתו הזמרת. היום (ה'), פורסם שקיבל את עונשו על המעשים שביצע - בסך הכל תשעה חודשי עבודות שירות.
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- מקלט 22: "זה משהו שלא קרה לפני כן בפריפריה"
- מפיצים אהבה: כל הציטוטים שיעודדו את החברים הרווקים שלכם
- בלי סודות: "לא מרגיש חשק מיני בכלל"
עם זאת, יש לציין כי זה לא העונש היחיד שהנאשם קיבל: הוא גם ריצה תקופה של חודש במאסר, איבד את עבודתו - ויש לומר שבמובן מסויים, גם את אמינותו, בריאותו הנפשית ואת משפחתו, כך טוען עורך דינו. בנוסף, טוען עורך הדין, שאביה של עדי ביטי מטופל מיוזמתו על ידי מטפל מוסמך - כך שלכאורה הפיק את הלקחים הנדרשים ומתחרט על מעשיו. מעבר לכך, הביע חרטה והתנצלות עמוקה בפני הקטינות ומשפחותיהן. למרות כל זאת וכל הכוונות הטובות - אין ספק שמדובר בעונש מועט ודל לעומת העבירות שבוצעו.
אני חושבת שמאז ומתמיד קיבל נושא העבירות המיניות התייחסות מגוכחת מצד מערכת המשפט. חקירת הנפגעות הינה קשה ומתישה, המפגש עם התוקף בחדר החקירות מעורר חרדה ואחרי כל זה - יש מקרים בהם העונש שמקבל התוקף קטן ומצחיק גם הוא. הליך ההרשעה בא יותר לרעת הנפגעת, מאשר לטובתה.
במקרה הזה, ההתייחסות לנושא נוראית אף יותר - אין לשכוח שמדובר בקטינות, שאף קיבלו איומים, ובפרשה מאוד ציבורית. מעבר לכך, אלה קטינות שנמצאו במקום די רגיש: מעורבת בדברים האלילה שלהן, מושא הערצתן, כשבגילאים האלה, ההערצה לא מעט פעמים יכולה להיות עיוורת.
אני תוהה: למי בדיוק יבואו לעזר עבודות השירות שנגזרו על אביה של ביטי? האם הן יעזרו לשקם את מצבן הנפשי של הנפגעות? האם הן יעזרו להרים את המשפחה המזועזעת של הקטינות? האם הן ירתיעו עברייני מין ויגרמו להם להפסיק לבצע מעשים מגונים? האם הם ילמדו את העבריין הנוכחי את הלקח המגיע לו? בעיקר - האם הן שוות ערך לפגיעה ולשיברון שעברו אותן קטינות? בעיניי, התשובה לכל השאלות הללו, היא לא.
מילים לא יוכלו לתאר את ההרס שפגיעה מינית, במיוחד בגילאי ההתבגרות הרגישים, יכולה לחולל. אין מילים לתאר את הטראומה וההלם, שהנפגעת תצטרך לחיות איתם למשך רוב (אם לא כל) חייה. העונש שקיבל ביטי מכעיס ומעורר חלחלה - מהם תשעה חודשים לעומת חיים שלמים? מהם תשעה חודשים לעומת משפחה שעברה טרגדיה? תשעה החודשים יגמרו, בסופו של דבר, הזיכרון הטראומטי ודאי ישאר עם הנפגעות לעד. שלא לדבר על כך, שלא פחות מעבריין מין, יצא לחופשי בסוף תשעה החודשים הללו.
עם כל הכבוד לשברונו והבעת החרטה של ביטי - תשעה חודשים של עבודות שירות, כשהעבריין המדובר אפילו לא נמצא מאחורי סורג ובריח, אינם אלא מתנה עבורו, הקלה שבהחלט לא מגיעה לו. לפי ראות עיניי, מגיעות לו מספר שנים במאסר מלא, שאף יוכל להרתיע עבריינים פוטנציאליים נוספים מלבצע עבירות דומות.
לא נותר לי אלא לקוות שהגורמים העליונים יתעשתו, בכל מה שנוגע לעבירות מין - במיוחד כשמדובר בקטינות. אין זמן מתאים לכך שיבוצע שינוי במדיניות היחס להטרדות מיניות ולפגיעה מינית, מפני שעל הדבר היה להיות שקול בכובד ראש מאז ומתמיד, בהתאם לפגיעה הקשה שחוות אותן נפגעות שלא פשעו בדבר.