המידע לקוח מתוך אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל - "יזכור" 

עוד כתבות בנושא יום הזיכרון בפרוגי:

• "הותיר אחריו חברה": בנות הזוג של חללי צה"ל מספרות
• מה היה קורה אם: כיצד זה מרגיש כשבן הזוג משרת בקרבי?
• מהבוקר של יום הזיכרון ועד לפחד מלחגוג את יום העצמאות
  

סרן תמר אריאל

תמר נולדה ביום י"ג באלול תשמ"ט (12.9.1989) במושב השיתופי הדתי משואות יצחק הסמוך לאשקלון. מגיל צעיר בלטה תמר במידותיה הטובות והמיוחדות – צנועה, אוהבת לבלות זמן עם המשפחה, בעלת לב רחב אשר תמיד רודפת אחרי אתגרים, אהובה מאוד על כל חבריה. תמר מילאה את זמנה שמעבר ללימודים ולהדרכה בפעילויות ובתחומי עניין מגוונים. היא נהגה להשתתף בסמינרים של הכנה לקראת החגים, הרבתה לטייל ברחבי הארץ עם משפחה ועם חברים, ואהבה מאוד לעסוק בספורט מגוון: ריצה, כדורסל (עם הבנים, כי בנות אחרות לא שיחקו), אופנועי שטח, סקי בשלג ועוד. ביום 15.7.2009 התגייסה תמר לצה"ל, לחיל האוויר, אחרי שעברה בהצלחה את המיונים המפרכים לקורס טיס. היא החלה את המסלול בקורס 164, ולמרות כל הקשיים המיוחדים של חיילת דתייה בקורס סיימה בהצלחה רבה את השנה הראשונה, שכללה מבחני טיסה, הכשרת חי"ר וקורס קצינים. תמר הצליחה מאוד בטיסות וכן בלימודים האקדמיים, לימודי תואר ראשון בפוליטיקה ומימשל. בחודש ינואר 2013 הייתה תמר בין מסיימי קורס הטיס, כשכותרות העיתונים סיפרו על "הנווטת הדתייה הראשונה בצבא" ועל היותה פורצת דרך לבנות המגזר הדתי. תמר נפלה בעת מילוי תפקידה ביום כ"א בתשרי, סוכות תשע"ה (14.10.2014). בת עשרים וחמש בנפלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין במשואות יצחק. הותירה הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. יהי זכרה ברוך! 

סגן עדי רוזן רוז׳נסקי 

עדי רוזן רוז׳נסקי נולדה בשנת 1974 במושב ביצרון. היא הייתה בעלת כושר מילולי בעל פה ובכתיבה, יוצא דופן ונהגה תמיד להוביל. בבית הספר נהגו לומר כי היא תלמידה מצטיינת, אכפתית וחברותית. היא תמיד תרמה, דאגה לסובביה והייתה מעורבת חברתית. בהיותה בת עשר כתבה עדי את השיר ״באתי לומר״ שלאחר מותה, הלחין ושר אותו הזמר רמי קליינשטיין. רוזן תמיד חלמה לשרת בתפקיד חיוני בצבא, תפקיד בו לא תרגיש מיותרת  או כמו שכתבה: ״עוד בורג קטן במכונה הענקית הקרויה צה״ל״. לאחר שהשתלמה בקורס קדם צבאי של מש״קיות ת״ש, גויסה לצבא והוצבה בתפקיד זה בבסיס בדרום הארץ. לאחר מספר חודשים בתפקיד, נשלחה לקורס קצינות ת"ש וסיימה בהצטיינות. היא הוצבה בבסיס הטירונים של הצנחנים בתפקיד קצינת ת"ש ובמסגרת תפקידה טיפלה במסירות ובאחריות אין קץ בבעיותיהם האישיות והמשפחתיות של חיילים רבים. ביום כ"א בשבט תשנ"ה (22.1.1995), נפלה עדי בעת מילוי תפקידה, בפיגוע החבלני בצומת השרון-בית ליד ועמה נפלו עוד עשרים ואחד חיילים ואזרח אחד. היא הובאה למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין במושב ביצרון כשהיא רק בת 20 בנופלה והשאירה אחריה הורים, אחות ואח. יהי זכרה ברוך! 

רב שוטר קרן פרנקו 

קרן פרנקו נולדה בשנת 1983 בקריית ים. היא הייתה ילדה חכמה, אחראית, עצמאית ודעתנית. ילדה מאוד בוגרת, צנועה ומתחשבת בזולת, שנהגה להתמודד לבד עם הבעיות שלה ודחתה כל סיוע. פרנקו הייתה מלאת עוצמת חיים ושאיפות לעתיד. היא שאפה ללמוד באוניברסיטה לאחר השירות בצבא ושאיפתה הגדולה ביותר היתה ליצירה וכתיבה של שירים וספרים. היות ומגיל צעיר שלטה באנגלית ברמה גבוהה, כשהייתה בתיכון שלחה מפרי עטה ל״ספרייה הבינלאומית לשירה״ שבארצות הברית, שתי פואמות שלה שפורסמו בספרים שהוציאה הספרייה ואף נבחרה שם, חמישה חודשים לאחר מותה, גם ל״בחירת העורך״. כשהתגייסה לצה"ל, בחרת לשרת ב״משמר הגבול״ ושובצה בתפקיד של בקרית גבול. ביום כ"ח בניסן תשס"ב (10.4.2002) נפלה קרן בפיגוע חבלני בצומת יגור, בו עלתה לאוטובוס אל כיוון הבסיס, אך כעבור דקות נסיעה אחדות, התפוצץ באוטובוס מחבל-מתאבד שנשא על גופו חומר נפץ. בת תשע עשרה היתה קרן בנופלה ולאחר מותה אף הועלתה לדרגת רש"ט. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין באפק (צור שלום) והותירה אחריה הורים ואחות. יהי זכרה ברוך! 

רב שוטר הדר כהן 

הדר כהן נולדה בשנת 1997 באור יהודה. מילדותה הייתה תמיד ערנית, פעלתנית, אנרגטית ומלאת שמחת חיים ואור. כשהייתה בת שש עשרה חלמה הדר לשרת ב"משמר הגבול" כלוחמת וכמי שגדלה וחונכה על אהבת הארץ, על נתינה ועל אהבת הזולת, ביקשה לתרום את חלקה לביטחון המדינה ולהגנת העם שאהבה כל כך. בשנת 2015, הגשימה את חלומה ושובצה בתפקיד שכל כך רצתה. במהלך הטירונות, חודשיים וחצי בלבד מיום גיוסה, יצאה הדר לפעילות המבצעית הראשונה שלה והוצבה בשער שכם בירושלים. במהלך הסיור נמצאו שני חשודים וכשביקשו מהם לעצור ולהציג תעודות מזהות, אחד מהם שלף נשק והחל להתעמת עם מפקד הכוח. המפקד הצליח לנטרל אותו, אולם החשוד השני שלף סכין והתחיל לדקור את חברתה של הדר לכוח, דקירות בראש ובצוואר. חברתה איבדה דם רב, נפלה על הארץ והמחבל המשיך לתקוף אותה. הדר אִבטחה את מפקד הכוח ואת חברתה. היא הביטה במתרחש ובתוך שניות פעלה בקור רוח ובמיומנות – נסוגה כמה צעדים לאחור, דרכה את נשקה, חיסלה את המחבל והצילה את חייה של חברתה. לאחר כמה שניות, הגיח מחבל שלישי מאחור וירה בראשה של הדר שני כדורים. שוטר שהזדמן למקום נטרל את המחבל. הדר נפצעה באורח אנוש והובהלה לבית החולים. הרופאים נאבקו על חייה אך לאחר כמה שעות נקבע מותה. בתחקיר האירוע התגלה כי המחבלים תכננו לגרום לפיגוע תופת רב נפגעים. במעשיה גילתה הדר אומץ לב ונחישות, גבורה, קור רוח, מיומנות, חתירה למגע ואחוות לוחמים. היא סיכלה את תכניות המחבלים ובגופה מנעה אסון גדול יותר בבירה והצילה חיי רבים. יהי זכרה ברוך! 

רב טוראי לירון אביטן 

לירון אביטן נולדה בשנת 1983 בעיר חדרה. היא הייתה ילדה שקטה, רגישה, מטופחת ועדינה. היא נהגה לבלות בעיקר עם משפחתה, אהבה מאוד מוסיקה ואף פעם לא הפסיקה לחייך. אביטן התגייסה לצה"ל בראשית חודש פברואר 2002 ושובצה לחיל החימוש. בסיום הטירונות, נשלחה לקורס מפט״יות, אך את יומה האחרון בקורס, לא  הספיקה להשלים, ואף את תעודת ההצטיינות שהוענקה לה, לא זכתה לראות. היא הייתה בת 19 בנופלה וכשנסעה באוטובוס לבסיס, דרך צומת מגידו, נצמדה אליו מכונית תופת שהסיע מחבל מתאבד מהג'יהאד האיסלאמי אשר פוצץ את המכונית ומעוצמת הפיצוץ נפגעו כמעט כל יושבי האוטובוס. לירון נפצעה קשה והובהלה לבית החולים "העמק" שבעפולה, אך בהגיעה לשם, נפטרה מפצעיה. לאחר מותה הועלתה לדרגת רב טוראי ועל קברה נחקקו המילים: ״כולנו כואבים את מותך ולעולם לא נשכח את חיוכך". יהי זכרה ברוך!

סמל ליאת גבאי 

ליאת גבאי נולדה בשנת 1975 בעיר עפולה. היא אהבה במיוחד את תחום האמנות, למדה ציור, התעניינה בעיצוב אופנה ושאיפתה היתה ללמוד אדריכלות. גבאי הרבתה בקריאת ספרות יפה ושירים, אהבה תיאטרון וקולנוע ובבית הספר בלטה בלימודי ספרות, בהבנת הנקרא ובניתוח חומר ספרותי. היא הייתה נערה חייכנית, נעימת הליכות, אשר תמיד מוקפת בחברים אוהבים. בחודש ינואר 1993 גויסה ליאת וכשסיימה טירונות, הוצבה לחיל השלישות ונשלחה לקורס שלמות בבה"ד 11. בסיום הקורס קיבלה דרגת רב"ט והוצבה לשרת כשלמת וכפקידת שלישות ברמת הגולן. לדברי מפקדיה, היתה ליאת חיילת בעלת יכולת גבוהה מאוד, חרוצה, מסורה, מלאת חיוניות ושמחת חיים. ביום כ"ז בכסלו תשנ"ה (30.11.1994) נפלה בעת מילוי תפקידה. היא נפצעה אנושות מפגיעת מחבל בראשה, בפעילות חבלנית עוינת. לאחר מכן, הועברה לבית החולים, אך לאחר שעתיים נפטרה. ליאת הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בעפולה ולאחר מותה, הועלתה לדרגת סמל. יהי זכרה ברוך!