מכתבים מהלב: "הרבה זמן הצטערתי על הטעויות שלי". adobestock

מכתבים מהלב: "הרבה זמן הצטערתי על הטעויות שלי"

"אני לא הייתי איפה שאני היום בלי הטעויות שלי. הטעויות שהובילו לפרידה מבני זוג, הטעויות שגרמו לי לא לעבור מיונים בצבא והטעויות שהפרידו ביני לבין חברים שפעם היו הקרובים ביותר אליי"• כתבי וכתבות פרוגי במכתבים מהלב! והשבוע: כתבתנו במכתב כנה ומעצים על הטעויות שעשתה בחייה

במהלך חיינו אנחנו לומדים שלטעויות יש השלכות. טעות במבחן שהפרידה ביננו לבין המאה שרצינו, פנייה לא נכונה בכביש שהביאה לאיחור של חצי שעה או מילה לא נכונה שנזרקה לעבר חבר קרוב והביאה לנתק של שנים. 

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

טעויות, בסופו של דבר, הן מה שמעצב את החיים שלנו ועם כל הצער והשמחה שבדבר, בלעדיהן לא היינו איפה שאנחנו היום. למרות זאת, אני יכולה לומר חד וחלק - אני לא הייתי איפה שאני היום בלי הטעויות שלי. הטעויות שהובילו לפרידה מבני זוג, הטעויות שגרמו לי לא לעבור מיונים בצבא והטעויות שהפרידו ביני לבין חברים שפעם היו הקרובים ביותר אליי. 

הרבה זמן הצטערתי על הטעויות שלי וזה חשוב להכיר בטעות, אבל לסחוב את הצער הזה במשך שנים ותקופות, לא יכול להיות חיובי - בסופו של דבר זה כמו להיות עצובה על זה שאני אני, כי נהייתי אני בזכות אותן הטעויות. 

© AdobeStock

לחברה הכי טובה שלי מפעם. אני יודעת שטעיתי כשלא הודעתי ולא אמרתי בזמן וכשלא שיתפתי אותך. אני יודעת שפגעתי בך המון וגרמתי לך להרגיש כמו עדיפות שנייה. אני יודעת שהייתי צריכה לנהוג אחרת באותו רגע. אני יודעת שבגלל מה שבחרתי לעשות אנחנו לא בקשר היום וכאב לי על זה כי היית האדם הכי קרוב אליי. 

לבן הזוג הקודם שלי. אני יודעת שטעיתי כשלקחתי אותך כמובן מאליו. אני יודעת שהייתי צריכה להיות יותר סבלנית, יותר מכילה, יותר קשובה. אני יודעת שרצינו וחלמנו המון, אבל לא איפשרתי את זה ויש גבול כמה אדם יכול לסבול ולהכיל. אני יודעת שלא הייתי החברה המושלמת ושפגעתי בך המון. 

© צילום: Fotolia

אני מצטערת. אבל אלה אירועים שנמצאים מאחוריי. הם כבר לא רלוונטיים, לא שווים את ההתעסקות שלי בהם יום-יום ולא שווים את ההלקאה העצמית הנובעת כתוצאה מכך... למדתי מהטעויות, רוצה להאמין שגם צמחתי מהן ושאדע לפעול אחרת אם אי פעם אצטרך לעשות זאת. 

אני ממשיכה להאמין שהטעויות שלי בנו אותי, חישלו אותי וחיזקו אותי. אני ממשיכה להאמין שלולא הטעויות הללו, לא הייתי מי שאני היום, לא הייתי פוגשת את האנשים הנכונים ולא הייתי מגיעה למערכות היחסים הנכונות. אני רוצה להאמין שהסליחה שלי הגיעה לאנשים שהיא מגיעה להם ושהם מסתכלים על הטעויות שלי כאבן דרך במסלול שלהם. הם יכולים לקחת אותה כמעמסה על גבם או להסתכל עליה כזיכרון... אני מקווה שהם בוחרים באפשרות השנייה. 

© Fotolia

טעויות בונות אותנו, גם טעויות של אחרים ובמיוחד - הטעויות שלנו. אני רוצה לקוות שבמהלך חיי אני אזכור להצטער על הטעויות שלי ולא להצטער שהן קרו.

תגובות