עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• מכתבים מהלב: "תודה על כל מה שעשית עבורי לאורך השנים"
• מכל הלב: ציטוטי האהבה המקוריים ביותר מתוך שיריו של מרגי
• מכתבים מהלב: "תמיד היה בי איזשהו חלק קטן שהיה מקנא"
  

בן 15 שואל: "אני בן 15. זה בסדר לצפות בפורנו לסביות ולגמור? כי זה נחשב לזרע לבטלה לפי הדת".

תשובת היועצת: "שלום לך, תודה שפנית אלינו ותודה שבחרת לשתף אותנו. בנים רבים בגילך מתמודדים עם השאלות שאתה מעלה - בהן רגשות אשם על אוננות וצפייה בפורנוגרפיה וזוהי התמודדות נפוצה מאוד. קודם כל, פורנוגרפיה נוסדה כדי לייצר עוררות וגירוי מיני. מדובר בהפקה של סרט שלא בהכרח משקף את מה שקורה במציאות. כפי שאנו רואים בסרטים שחקנים מאוד יפים וסיטואציות קצת יותר קיצוניות מהמציאות,אז ככה גם בפורנו. במציאות כשמקיימים יחסי מין יכולים להיראות שונה ולא נכון יהיה לחשוב שהמציאות דומה לפורנו. בדיוק כפי שאנו לא קופצים מבניינים אחרי שאנחנו רואים ספיידרמן - אין לנו מה לצפות שיחסי המין שלנו יראו כמו בסרט פורנוגרפי. כשיש לנו את המידע הזה מאוד קל לקחת את הדברים באופן מאוזן.  לשאלתך, חשוב לשים לב שציפייה ממושכת בסרטי פורנו יכולה לפגוע ביכולת שלנו לפנטז ויכולה ליצר אצלנו התמכרות לפיה יש לצרוך סרטים קיצוניים יותר ויותר על מנת להגיע לפורקן. לא צריך להימנע מפורנו בהכרח, רק לקחת אותו בפרופורציות הנכונות ולא לוותר על היכולת שלנו לדמיון ולפנטז. שאלת בנוגע לסוגיית המשיכה שלך לצפייה בלסביות, התשובה לגבי כך היא שכל פנטזיה מינית היא לגיטימית. עדיף שהפנטזיות לא יזיקו - לא לאחרים ולא לאחרות. וזה בסדר גמור לפנטז ולהיות מעורר מינית מכל דבר שעושה לך את זה, כל עוד זה לא מזיק לאחרים. אוננות עלולה להיות סוגיה לא פשוטה להתמודדות עבור שומרי הלכה. קשה מאוד שלא לאונן, וקשה מאוד להימנע מלאונן. עם ההתבגרות, גובר היצר המיני, ועם התגברות היצר, ישנו גם צורך פיזיולוגי להגיע לפורקן מיני. אולי כדאי שלא לראות בזה חטא שסביבו נעים החיים שלך, אלא כהתמודדות צדדית, ולא משהו שמגדיר אותך. מבחינה רפואית, אוננות היא טבעית ויותר מזה – בריאה לנו. מאפשרת לנו לשחרר לחץ ולהכיר את הגוף שלנו באופן טוב יותר".

© adobestock "זה בסדר לצפות בפורנו?"

בת 13 שואלת: "כבר די הרבה זמן שכל תקופה מסוימת, משהו כמו שבועיים, שלושה, יש לי מעין התקף כזה שאני פשוט לא יכולה להפסיק לבכות. זה קורה בדרך כלל לפני מבחן או משהו שמלחיץ אותי אבל אני פשוט לא מצליחה להפסיק לבכות. אני מסתגרת בחדר ולא יכולה להפסיק לבכות ולכעוס על עצמי, כשאני אפילו לא יודעת על מה אני בוכה ועל מה אני כועסת. לא משנה על מה אני חושבת - אני פשוט לא מצליחה לעצור את הבכי וכל דבר שאומרים לי או אמרו לי פתאום עולה וגורם לי יותר לבכות. כל פעם אמא שלי שואלת אותי מה קרה ולמה בכיתי כל כך, אבל אני לא כל כך פתוחה עם אמא שלי אז אני אומרת שסתם ושהכל טוב, למרות שאני יודעת ששום דבר לא בסדר, אני פשוט יודעת שאני בעצמי לא מבינה מה קרה ולמה זה קרה. איך אני יכולה להתמודד עם זה ולהפסיק את זה? איך אהיה פתוחה יותר עם אמא שלי?"

תשובת היועצת: "שלום לך יקרה,אני מחזקת אותך שפנית אלינו וכתבת כדי לקבל עזרה. ממה שאת מספרת, נשמע ללא ספק שעוברת עלייך תקופה לא קלה בכלל. רציתי לשאול האם את מכירה רגשות כאלה מהעבר? האם היו לך תקופות אחרות שבהן הרגשת את הכעס והבכי? לכל אחד מאתנו יש את הרגישות שלו. יש אנשים יותר מופנמים ויש אנשים יותר רגישים. רגשות יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות. חשוב לי מאד לספר לך שבגיל ההתבגרות, ובמיוחד בשלב שאת נמצאת בו כעת, יש לרובנו מצבי רוח משתנים. אנחנו יכולים להרגיש עצב וכעס גדולים ופתאום, מצב הרוח משתנה ואנו מרגישים עליזים ושמחים והעולם נראה לנו אחרת והרבה פעמים אין לשינויים האלה כל הסבר או סיבה של ממש. השינויים במצב הרוח מאפיינים מאד את גיל ההתבגרות בו ההורמונים שלנו גורמים לשינויים גם בגוף וגם בתחושה. והם קיימים גם אצל בנים וגם אצל בנות. כך שמצב הרוח של בכי, כעס, לחץ, הסתגרות הם באמת טבעיים. מצד שני, אם מצבי הרוח משתנים מהר מדי, גורמים לנו לאי שקט, אם המצב 'העצוב' נמשך יותר מכמה שעות או יותר מיום - יומיים, חשוב מאד לספר על זה למישהו, כמו הורה או מבוגר אחר שאת סומכת עליו (דודה, אמא של חברה, מחנכת, יועצת...) ספרי לאדם זה על הרגשות שלך ועל מה שמטריד אותך. יחד תוכלו לחשוב לאן לפנות ועם מי להתייעץ כדי להקל עלייך. ממה שאת מספרת, נשמע שיש לך אמא שמתעניינת בך ורוצה בטובתך. היא רואה מה עובר עלייך, ומנסה לברר אתך מה שלומך. יחסים עם ההורים ובמיוחד בגיל ההתבגרות יכולים להיות ממש מסובכים (כמו מצבי הרוח...) אנחנו רוצים שיסמכו עלינו, שלא יתערבו יותר מדי או פחות מדי, שיבינו אותנו... וזה לא תמיד כל כך פשוט. אני מזמינה אותך להתקשר אלינו כדי שנוכל לשמוע מה שלומך, לראות יחד למי תוכלי לפנות, לחשוב איך אפשר להיפתח יותר עם אמא שלך, שנשמע שממש רוצה להיות שם בשבילך. אנחנו כאן בשבילך לכל שאלה או התלבטות בעתיד".

© adobestock אילוסטרציה "לא יכולה להפסיק לבכות"

בת 17 שואלת: "היי. יש לי ידיד שדי קרוב אלי. אנחנו חברים מאוד טובים כבר כמה שנים. במהלך השנים היה לנו דיי עניין אחד בשנייה, כלומר הוא הראה שיש לו כוונות לגבי יותר מידידות וגם אני עשיתי אותו הדבר. לצערי, חיכיתי כמו טיפשה שיעשה צעד בזמן שהיה עם כל מיני בנות אחרות ולמרות זאת הראה עניין בי ולבסוף אחרי כמה זמן של משחקים ביני לבינו נהייתה לו חברה וזה כאב כל כך.  היא החברה הרצינית הראשונה שלו ועברה כמעט שנה מאז ולמרות הכל אני לא מצליחה לשחרר זה כל כך כואב. זה מגיע בתקופות כמה חודשים שאני שוכחת ואז זה מגיע בבום אני לפעמים חושבת ומתחרטת שלא ביקשתי ממנו לצאת קודם כי אולי זה היה מסתיים אחרת, למרות שאם היה מעוניין בי הוא כן יכל להציע לי לצאת - הוא לא בחור שמתבייש. אני רוצה באמת להתגבר עליו ולא יודעת איך. זה כל כך כואב. אשמח לדעת איך אפשר להתגבר על אותו בחור ותודה מראש על העזרה".

תשובת היועצת: "שלום לך, אני שמחה מאוד שפנית אלינו. ניכר שקשה לך מאוד וחשוב לא להישאר לבד עם הקושי אלא לשתף ולדבר על זה עם אנשים שאת סומכת עליהם, או אפילו איתנו. אני בטוחה שזה יעזור לך מאוד. קודם כל הסיטואציה שאת מתארת נפוצה מאוד, בבקשה אל תהי כל כך קשה עם עצמך. הרבה פעמים אנחנו מתמהמהים ולא מגיבים בזמן הנכון, או לא מבינים כמה משהו חשוב לנו וכמה אנחנו רוצים אותו עד שאין לנו אותו. עם כל הקושי אנחנו צריכים לקבל את עצמנו ולא להיות כל כך ביקורתיים, אני בטוחה שבפעמים הבאות יהיה לך יותר אומץ ויותר רצון לגשת בעצמך, ככה אנחנו לומדים ומשתפרים. לגבי הבחור הספציפי, אני מצטערת לשמוע שאת עדיין חווה קושי כל כך גדול אחרי זמן רב כל כך. כולנו כמעט התמודדנו או נתמודד עם תחושת החמצה ואהבה נכזבת, זה לא פשוט בכלל. הדבר הראשון שכדאי לעשות זה לדבר על זה עם אדם קרוב אלייך שאת מרגישה איתו בנוח, לא להיות בזה לבד, ואני בטוחה שזה ישפר את ההרגשה שלך. בנוסף אולי כדאי לחשוב אם השהייה ליד הבחור מזיקה לך וגורמת לך לכאב לב, ואולי כדאי להתרחק מעט לתקופה ולנסות להיות יותר עם אנשים אחרים, להכיר ולהתחבר, ייתכן שהאהבה הבאה שלך ממש מעבר לפינה. בזמנים בהם קשה לך, נסי יותר לעשות דברים שאת אוהבת וגורמים לך להרגיש טוב עם עצמך, כמו להיות עם חברים מסוימים, אולי למצוא תחביב או כל דבר שיסיח את דעתך מהכאב.  אני יודעת שזה נשמע קלישאתי, אבל אנחנו עוברים מסע בחיים האלו ודברים קורים בזמן הנכון להם. ייתכן שבעתיד תהיה לך הזדמנות נוספת עם הבחור ואני בטוחה שתדעי לנצל אותה היטב. או שהדבר הנכון עוד לפנייך וכדאי לשמור על ראש ולב פתוחים כדי למצוא אותו. נסי לראות איך גדלת והשתפרת מהחוויה הזאת, להבין עם עצמך מה את מחפשת בקשר ואיך היית רוצה שהדברים יראו בעתיד. זכרי שלפעמים אנחנו מתחרטים ומצטערים על דברים, זה בסדר גמור ואפשר להיות עצובים, אך תמיד לקום חזקים יותר ובטוחים יותר בעצמנו בשביל הפעמים הבאות. ועוד אמירה שבטח כבר שמעת אבל חשוב לי לחזור עליה כי מניסיון היא אמתית מאוד - הזמן עושה את שלו. מחליש את הכאב, פותח בפנינו הזדמנויות חדשות, מרפא את הלב. את לא לבד, אני מקווה שתרגישי יותר טוב במהרה ונשמח להיות שם בשבילך".