עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• מכתבים מהלב: "עשו עלי חרם וזה הדבר הכי קשה שיש"
• שחקו וגלו: איזה שיר פסטיגל מתאר את חיי האהבה שלכם?
• בלי סודות: "הגוף שלי משתנה"
  

בת 18 שואלת: "שלום, אני כבר כמעט 3 שנים עם חבר שלי, ומתייעצת אתכם בשנים האחרונות באמת בנושא הזה. אנחנו הראשונים אחד של השנייה, גם מבחינת האהבה הראשונה, וגם מבחינת העובדה שקיימנו יחסי מין לראשונה אחד עם השנייה. מרגיש לי בחודשים האחרונים שהאהבה שלי אליו עלתה על מעין 'מאניה דיפרסיה' והוא יודע, לרוב אני מאוד מאוד אוהבת אותו, מאוד שמחה איתו, ולרגעים אני לא בטוחה שזה זה, אני דואגת שאולי אני מפספסת דברים בחוץ בגיל שכולם מתנסים בו ואני 'נשארת במקום'. ולא מגיע לו שאבלבל אותו ככה, יוצא לאחרונה שפעם בחודש - חודש וחצי אני אומרת לו שאולי כדאי שניפרד, שננסה דברים אחרים, אבל מתחרטת כי אני מפחדת לאבד אותו. החודש החלטתי לשמור את זה בבטן כי לא מגיע לו להיות 'באוויר'. אני לא יודעת מה לעשות עם התחושות האלה, זה מרגיש כאילו זה מפוצץ אותי מבפנים".

תשובת היועצת: "שלום לך! שמחה שפנית אלינו שוב, תרגישי תמיד חופשי להמשיך ולהתייעץ איתנו. את מעלה סוגיה מורכבת שטבעית במערכת יחסים ארוכה, בייחוד בגילאים צעירים. את מספרת שאת ביחד עם בן זוגך מגיל 16-17. מדובר בגילאים משמעותיים מבחינת התפתחות הזהות האישית, וטבעי שבמהלך שנים אלו תהיה סקרנות ורצון לחקור את העולם ואת עצמך. תהליך התפתחות הזהות נמשך לאורך כל חיינו, אך התקופה המרכזית בה אנו עסוקים בגיבוש הזהות היא גילאי ההתבגרות והבגרות הצעירה. מכאן, מדובר בתקופה מבלבלת עם המון שאלות ותהיות. עצם העובדה שאת מחזיקה במערכת יחסים ארוכה ואוהבת, לא מפחדת לשאול שאלות ולהתייעץ, ומבינה את מורכבות הסוגיה, כבר מעידה על בגרותך. יחד עם זאת, טבעי שלאחר 3 שנות זוגיות עולות שאלות וישנה סקרנות כלפי מה שקורה בחוץ. אני יכולה להבין את הדילמה, שכן את מתארת שאת עדיין אוהבת את בן זוגך, אך לעיתים יש לך ספקות - את לא רוצה לבלבל אותו, אבל בעצם את מבולבלת בעצמך. הבלבול טבעי לגיל ולתקופה בה את נמצאת. אני חושבת שכדי להפיג את הערפל שאת נמצאת בו כעת כדאי לעצור רגע ולנסות להבין כמה דברים מול עצמך. נסי לחשוב על הסיבות שאת רוצה להישאר במערכת היחסים, ועל הסיבות בגינן את מעוניינת לסיים אותה. התבונני באופן מעמיק על הסיבות בעד אל מול הסיבות נגד, ונסי להבין עם עצמך לאן את יותר נוטה. לאחר מכן, אני מאמינה ששיחה כנה עם בן הזוג בנוגע לבלבול שאת חשה, ושיתוף במחשבות וברגשות שעלו בך (ולא בהכרח קשורים אליו), עשויה לעזור ותהיה גם הוגנת כך שיוכל להבין טוב יותר את החוויה שלך.  קחי בחשבון שיש לך כל מיני אלטרנטיבות לבחון איך להמשיך מכאן, ואת יכולה להתייעץ עם בן הזוג ואולי אפילו שתחליטו ביחד (במידה ואת מתקשה להגיע להחלטה מול עצמך). אני חושבת ששמירה בבטן של הדברים עלולה רק להזיק לך ולו, תחושת ההסתרה וחוסר האותנטיות לא בריאה בתוך מערכת יחסים, אפילו שבמקרה הזה את רוצה לשמור עליו כביכול. אני מקווה שהצלחתי לעזור אפילו מעט, ברור לי שדרושה לך עוד מחשבה רבה מול עצמך כדי להבין איך את מתקדמת מכאן. אל תאיצי בעצמך, קחי לעצמך את הזמן שאת צריכה כדי לחשוב, תשקפי לבן הזוג מה עובר עלייך, ואני מאמינה שתצליחי להגיע להחלטה שנכונה עבורך! כל הכבוד לך על הדאגה והרגישות לבן הזוג, ועל הפניה האמיצה, האחראית והבוגרת שלך אלינו".

© adobestock אילוסטרציה "אולי כדאי שניפרד"

בת 18 שואלת: "היי, יש לי כמה בעיות בעניין יחסי המין: אין לי חשק לרוב כשהוא רוצה (והוא רוצה המון), אני חושבת שזה קשור לזה שאני לא מצליחה ליהנות כשהוא עליי אלא רק כשאני עליו. כשהוא עליי זה אפילו סבל וכאב מבחינתי. יש לו איבר מין קטן ואולי בגלל זה הוא לא מצליח לענג אותי (הוא מאוד מתאמץ בליקוקים ודברים כאלה כדי לספק אותי). אני די חסרת אונים ואשמח לתשובתכם".

תשובת היועצת: "היי, אני שמחה מאוד שהחלטת לפנות ולהתייעץ. אין ספק שלנסות ולעזור לעצמך בכל דרך שהיא זה מבורך בכל שלב וכולי תקווה שאכן נוכל לסייע לך. ראשית, לא הייתי מגדירה את מה שאת חווה כ'בעיות'. יחסים חברתיים בכלל ויחסי מין בפרט מלאים בהגדרות והכללות, וככל שתנסי להימנע מהגדרות כאלו - תוכלי לחסוך לעצמך הרבה כאב לב וכאב ראש. לא מדובר בבעיה, אלא בקושי, מכשול, רצון לשינוי. בעיה דורשת פתרון, ובמצבים פרטניים כאלו אין בהכרח פתרון או דרך פעולה אחת ש'תציל' אותך או תפסיק את הבעיה, אלא כל מיני שיטות התמודדות שיכולות כן להקל עלייך. ועכשיו בנוגע לשאלותייך. התחושות שאת מעלה הן נפוצות ביותר, יותר מכפי שאת יכולה לדמיין. נורמלי לחלוטין להרגיש ככה, בכל גיל ובכל סטטוס. יש שוני באופן בו אנשים שונים תופסים יחסי מין ולגיטימי בהחלט שיהיה גם שוני בתדירות ובתנוחה שמתאימים לכל אחד מכם כזוג. תקשורת היא מילת המפתח - ככל שתדברו יותר ותהיו כנים יותר ביחס למצב, תוכלו להגיע לאותן 'דרכי התמודדות' ולהקל על הקשיים שאת חווה. גם כאשר נהנים מיחסי מין באופן אבסולוטי, לא תמיד רוצים לקיים אותם בתדירות גבוהה. צריך להיות פנוי לחלוטין, פיזית ורגשית, להיות מסור לתחושה ובאמת להיות רגוע בכדי לרצות בכלל לחשוב על יחסי מין. זה נכון על נשים וגברים כאחד, ואין שום דבר פסול בלא לרצות. בנוגע לתנוחות - ממש לגיטימי לדבר עם בן זוגך ולהסביר לו את המצב. יחסי מין אמורים להיות מהנים ומענגים, ללא כאב או אי נעימות בשום שלב! את לא צריכה להרגיש לא נעים או כאובה. חשוב קודם להגיע למצב של נוחות בתקשורת בינכם בנושאים האלו והתקשורת הזו תשפיע המון על הנוחות שלכם במהלך יחסי המין וההנאה שלכם. עדיף שתשתפי אותו במה שעובר עלייך מאשר שתסבלי ושזה יגרום לריחוק ביניכם. בנוגע לנקודה השלישית - העצבים באזור הנרתיק אצל האישה נמצאים רק ממש בתחילת איבר המין. בנוסף התייחסת לגודל הפין שלו, חשוב לדעת שיחסי מין הם לא רק כניסה של הפין לפות ומגע באיברי המין, אלא כוללים בתוכם חוויות משותפות, אינטימיות, נשיקות, ליטופים, וכל סוגי המגע המיני שעושים לכם נעים. העיקר הוא לדבר אחד עם השנייה, להסביר על הדברים, לבוא ממקום אמיתי של רצון לשינוי ולשיפור - וכך להשיג תוצאות. אתם רק בתחילת הדרך, יש לך עוד שנים רבות של עונג והיכרות עצמית וזוגית לפנייך. נכון לכם יחד למצוא את הדרך להקל על עצמך בכדי להתפתח וליהנות כפי שמגיע לך".

© fotolia "יש לי בעיות ביחסי המין"

בן 14 שואל: "למה אני לא יכול להוציא זרע?"

תשובת היועצת: "שלום לך, אני שמחה שפנית אלינו. זה אומר שבריאות גופך חשובה לך. פליטת הזרע הראשונה מתרחשת כשנה אחרי תחילת גדילת האשכים. לכן זה נורמלי לחלוטין שלנער בגילאי 12-14 לא יוצא כלום כאשר הוא מאונן כי האשכים רק התחילו לגדול ואין עוד מספיק ייצור זרע ונוזל זרע".